ביהמ״ש: ילדים להורה חסר דת זכאים למזונות כמו כולם

אב לשניים טען כי מכיוון שאמם לא יהודייה לא חל עליהם הדין האישי ויש לפטור אותו ממזונות. השופט הבהיר כי העיקרון המנחה הוא טובת הילדים וחייב אותו ב-1,400 שקל לחודש

השופט ארז שני דן לאחרונה בתביעת מזונות שהגישה אם לשניים נגד בן זוגה לשעבר. האם תבעה מזונות של יותר מ-4,500 שקל לחודש והאב ביקש לפטור אותו לגמרי מהתשלום. השופט קבע שהאם לא הוכיחה את סכום ההוצאות ומנגד, אין להפלות בין ילדים עליהם חל הדין האישי וילדים להורים חסרי דת. בסופו של דבר חויב האב ב-65% מצרכי הילדים.

בני הזוג נישאו ב-2008 בנישואין אזרחיים. האב יהודי והאם חסרת דת. נולדו להם שני בנים, כיום בני 11.5 ו-4.

יחסי בני הזוג ידעו עליות ומורדות ואף כללו אירועי אלימות. בנובמבר 2019 עזב האב את הבית והאם נותרה לגור בדירה עם הילדים.

בית המשפט קבע כי הילדים יהיו במשמורת משותפת תוך קביעת זמני שהות שווים.

בתביעה המזונות האם דרשה בין היתר עבור הבן גדול סך של 2,250 שקל לחודש ועבור הבן הצעיר סך של 2,200 שקל לחודש. בנוסף היא עתרה להשתתפות האב ב-40% משכר הדירה שגובהו 5,000 שקל ובהוצאות משק בית חודשיות.

היא טענה כי אינה יכולה לעבוד בגלל מצבה הרפואי וכי האב השתכר בממוצע כ-14,000 שקל לחודש בנוסף להכנסות מעסק משותף שהיה בבעלות הצדדים והאב מונע ממנה את הגישה אליו.

האב טען כי מאחר שהאם אינה יהודיה, הדין האישי לא חל על הצדדים ויש לקבוע כי המזונות ייפסקו בהתאם לחוק המזונות המטיל חובה על שני ההורים לספק את צרכי ילדיהם הקטינים, מבלי להעדיף הורה זה או אחר.

לטענתו, מכיוון שהמשמורת משותפת ולאם הכנסה לפחות דומה לשלו יש לפטור אותו מתשלום המזונות ולהטיל חיוב שווה על הוצאותיהם החריגות של הקטינים.

הוא הוסיף כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להתפרנס.

הפריזה בהוצאות

השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהיר כי אמנם מזונות קטינים שלא חל עליהם הדין האישי נפסקים לפי חוק המזונות אך מכאן ועד מתן פטור לאב ממזונותיהם הדרך ארוכה. הוא הדגיש כי על הדין חולשת הבנה בדבר דאגה לקטין כעקרון על והגנה זו אינה נתונה רק ל״ילדי הדין האישי״ אלא לילדים כולם.

לגופו של עניין הבהיר השופט כי בהתאם להלכת 919/15, כשמדובר במשמורת משותפת, בגילאי 6-15 שנים חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם בהתאם ליכולתם הכלכלית.

השופט קבע שהאם הפריזה בפירוט הוצאות הקטינים ולא הוכיחה אותן. כך למשל, היא דרשה סך של 400 שקל לחודש עבור ״מוצרי היגיינה״ ודמי כיס לילד שטרם מלאו לו 4 שנים. 

בנסיבות הבהיר השופט כי יש לקבוע את הוצאות הקטינים לפי אמדן סביר על סך של 2,000 שקל לחודש עבור כל קטין.

בסופו של דבר ובהתאם ליחסי הכוחות הכלכליים קבע השופט כי האם תישא בסך של 700 שקל לכל קטין (35% מ-2,000 שקל) והאב יישא בסך של 1,300 שקל (65% מ-2,000 שקל). לפיכך על האב להעביר לאם את סכום ההפרש, 300 שקל לכל קטין ובסך הכל 600 שקל. בנוסף נקבע שעליו להשתתף בעלות היחסית של המדור בסך של 800 שקל.

בסך הכל חויב האב במזונות של 1,400 שקל לחודש החל מהמועד בו יגיע הבן הצעיר לגיל 6. עד אז נקבע כי האב יישא בצרכיו ההכרחיים במלואם ויעביר לאם 1,200 שקל עבורו.

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב״כ האם: עו"ד ריטה חייקין
• ב״כ האב: עו"ד עיינה אונגר - לטין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין