המנהל המיוחד המליץ לדחות בקשת פשיטת הרגל של חייב שצבר חוב עתק לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בעקבות תאונה קטלנית אך בית המשפט קבע כי האיש שילם את חובו לחברה ואין להענישו שוב.
בית המשפט המחוזי בחיפה סירב לבטל הליך פשיטת רגל של גבר כבן 63 שצבר חוב לקרן הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים "קרנית" עקב תאונה קטלנית שהביאה למותו של נוסע. בהחלטה שניתנה לאחרונה דחתה השופטת רבקה איזנברג את עמדת המנהל המיוחד שטען כי אין לאפשר לחייב שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ליהנות מיתרונות ההליך. השופטת קבעה כי אף שרשלנותו הייתה חמורה, לא דבק במעשיו פגם מוסרי קיצוני שמצדיק למנוע ממנו שיקום כלכלי.
החייב הורשע ב-2011 בעבירות תעבורה רבות בהן גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה וללא פוליסת ביטוח ועוד, וריצה עונש מאסר.
ב-2016 הגיש החייב, אב לשמונה, בקשה לפשיטת רגל לאחר שלא הצליח להחזיר לקרנית את הפיצויים ששילמה למשפחת ההרוג ולנוסע נוסף מאחר שהרכב בו נהג לא היה מבוטח.
בעקבות זאת הוצא צו לכינוס נכסיו ומונה מנהל מיוחד לבחינת מצבו, אלא שבדו"ח שהגיש המנהל לפני כ-3 חודשים הוא ביקש לדחות את בקשת החייב ולבטל את ההליך.
טענתו המרכזית הייתה כי החוב היחיד שבגינו ביקש החייב פשיטת רגל נוצר בעקבות מעשים פליליים חמורים ופסולים ולכן אין לאפשר לו ליהנות מחסות ההליך.
בתגובה טען החייב כי כבר שילם את חובו לחברה וביקש לאפשר לו לפתוח דף חדש ולתת משקל לשיקום הכלכלי שלו. החייב ציין כי הוא זקוק לתוכנית פירעון כיוון שכיום אין לו סיכוי להשתלב בשוק העבודה ולכסות את חובו בדרך אחרת, בין היתר בשל גילו וההרשעה פלילית.
הרתעה – לא בפשיטת רגל
השופטת רבקה איזנברג הסבירה כי העובדה שחוב נוצר כתוצאה ממעשים לא חוקיים אינה שוללת אוטומטית את האופציה לנהל פשיטת רגל. השופטת הפנתה לפסיקות מחייבות שקבעו כי החלטה על ביטול הליך תינתן רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד, וזאת לנוכח העובדה שמטרת פקודת פשיטת הרגל אינה להרתיע עבריינים אלא להביא לגביית החוב לטובת הנושה ולשיקומו הכלכלי של החייב.
"... רק כשמדובר בעבירות שחוסר המוסריות שדבק בהן ביחס לנושה, הינו כה חמור, נדחקות התכליות העומדות ביסוד דיני פקודת פשיטת הרגל, ובכלל זה האינטרס של החייב בשיקומו", נכתב.
לגופו של עניין השופטת סברה כי למרות מעשיו החמורים של החייב לא מדובר במקרה קיצוני שמצדיק את ביטול ההליך. "החוב כלפי הנושה במקרה דנן, נוצר בגין עצם הנהיגה ללא ביטוח וגם התאונה כשלעצמה נגרמה בגין רשלנות החייב. גם אם המדובר ברשלנות חמורה, עדיין אין המדובר בעבירות בהן דבק פגם מוסרי ממשי כלפי הנושה, כגון עבירות של אונס, מעשים מגונים וכיוב', שהדעת אינה נותנת כי מי שהורשע בהן וחויב בפיצוי הנפגע, יזכה להגנת ההליך...", כתבה.
השופטת הדגישה כי החייב לא גרם לתאונה בכוונה או בזדון וכי בסופו של דבר הוא נשפט, הורשע ושילם את חובו כשריצה עונש מאסר. בנסיבות אלה, היא לא ראתה לנכון להטיל עליו עונש נוסף ולשלול ממנו את האפשרות לנהל הליך של פשיטת רגל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה
* עו"ד מרסל מוזס עוסקת בתחום חדלון פירעון ופשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין