לפסק הדין בעניין י.ר. נגד מ.ר.
לאחר שבני זוג התגרשו, ניסחו השניים הסכם פשרה רכושי, בו הוסכם, כי הבעל ירכוש את חלקה של האישה בנחלתם המשותפת, אולם לאחר שהגבר לא הצליח להשיג הלוואה מהבנק, האישה חזרה בה מההסכם, והבעל הגיש תביעה לאכיפתו. מה קבע ביהמ"ש?
בעל ואישה לשעבר, נסחו טיוטת הסכם פשרה בהתאם לקביעותיו של ביה"ד הרבני, במסגרתה הסכימו בין היתר, כי האיש ירכוש את חלקה של האישה במשק החקלאי המשותף, כי סך של 260,000 ש"ח יועברו לנושה פלוני לשם מחיקת הערת כינוס נכסים ביחס למשק, וכי הגבר ייטול הלוואה לשם הרכישה, כאשר אם מועד קבלתה יתאחר שלא באשמתו, יידחה מועד התשלום בהתאם.
לטענת הגבר, לאחר שהבנק דחה בקשתו להלוואה הגיש בקשה נוספת, אולם בחלוף חצי שנה מעת ניסוח טיוטת ההסכם, הודיעה לו האישה כי אם לא יצליח לקבל את ההלוואה, יבוטלו ההסכמות אליהן הגיעו, אולם הוא ביקש ממנה להמתין עד שתתקבל תשובת הבנק לבקשה הנוספת, ואכן כעבור כחודש, אישר הבנק את ההלוואה באופן כעקרוני.
כן טען, כי לאחר קבלת האישור, קבע עם האישה פגישה לחתימה על ההסכם, אלא שאז טענה לפתע, כי טיוטת ההסכם אינה תקפה, וכי החלה לפעול לפינויו מהנחלה, ולפיכך הגיש לביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת תביעה לאכיפת טיוטת ההסכם, במסגרתה ביקש צו לעיכוב הליכי הפינוי.
הגבר טען, כי עמד בכל התחייבויותיו ע"פ טיוטת ההסכם ופעל ללא שהות בקבלת ההלוואה, וכי האישה מנסה לחמוק ממילוי חובותיה ע"פ ההסכם שלא בתום לב. כן טען, כי הסכמתו לחתום על טיוטת ההסכם היא בבחינת קיבול להצעת האישה, ולפיכך מדובר בחוזה מחייב.
האישה טענה מנגד, כי במסגרת ההסכם היא הסכימה לשלם לנושה פלוני חוב של 260,000 ש"ח מתוך כספי התמורה, אלא שהתברר לה, כי בעקבות פעולות שננקטו בהוצל"פ, החוב תפח. כן טענה, כי מקום בו מדובר בהסכם בין בני זוג, לא די בהעברת הטיוטה והסכמה לעקרונותיה כדי להופכה לחוזה מחייב, באשר נדרש גם אישור של ערכאה משפטית מוסמכת.
השופט אסף זגורי קיבל את התביעה והורה על אכיפת ההסכם. נקבע, כי ההסכם נכרת בין בני זוג לשעבר, ולפיכך לא חל על המקרה חוק יחסי ממון, וכי ההסכם מהווה הוראה אופרטיבית של פסק דינו של ביה"ד הרבני אשר דן בסוגיית פירוק השיתוף בין בני הזוג, ולמעשה יש לראות בו "הסכם רגיל" שאינו חייב באישור בית המשפט כתנאי לתוקפו.
באשר לאכיפת ההסכם במישור החוזי, נקבע כי הטיוטא מהווה חוזה מחייב נוכח תוכנה, התנהלות הצדדים בעת חתימתה ולאחריה, הפרטים הרבים המצויים בה, בין היתר בכל הנוגע לאופן תשלום התמורה לאישה וסילוק החובות לנושים.
כן נקבע, כי האישה סירבה לחתום על החוזה נוכח העיכוב בחתימתו ורצונה בשיפור תנאיו, כאשר טענתה כי מיום ניסוח הטיוטא הנסיבות השתנו לרעתה, היא לא יותר מאשר אמתלא לחמוק ממחויבותה החוזית בחוסר תום לב.
לפסק הדין בעניין י.ר. נגד מ.ר.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.