ביה"ד התרה בבעל: תחזור הביתה או שתשלם 900,000 ש'

האיש, שעזב את חדר השינה בגלל שאשתו "מדליקה את האור בכוונה", בחר באופציה של תשלום הכתובה. הדיינים ריחמו עליו וקיצצו שליש מהסכום

בית הדין הרבני בנתניה חייב לאחרונה גבר שתבע גירושים מאשתו לשלם לה כתובה בסך מאות אלפי שקלים. הגבר, שהיה להוט להתגרש מהנתבעת לאחר שהתחיל מערכת יחסים עם אישה אחרת, לא שעה להתרעות הדיינים לפיהן הדבר יהיה כואב בכיס. ההליך הסתיים בכך שהדיינים יצחק רפפורט (אב"ד) ואוריאל אליהו, שנמנו על דעת הרוב, חייבו אותו לשלם לנתבעת שני שליש מסכום הכתובה, כלומר 600,000 שקל.

השניים היו נשואים והביאו ילדות לעולם, אך בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון. הם הפסיקו לקיים יחסי אישות והבעל עבר לישון על הספה. בספטמבר 2019 לאישה נמאס מהיחס המנוכר, היא ביקשה מבעלה לעזוב את הבית וכך קרה. מאוחר יותר הגיש הבעל תביעת גירושים והאישה מצדה תבעה את כתובתה, שעמדה על 900,000 שקל.

לטענת האישה בעלה היה קר אליה ונהג להשפיל אותה, כנראה בגלל שבגד בה עם אחרת. כך, לטענתה מספר שבועות לפני הקרע ביחסים הוא ביקש ממנה לרדת לאילת עם הבנות כדי שיהיה לו זמן עם המאהבת. מכל מקום, האישה טענה כי היא מוכנה לקבל אותו בחזרה, אבל במידה שיסרב עליו לשלם לה את הכתובה.

הבעל לעומתה רצה בכל מאודו להתגרש. לטענתו, הוא סבל שנים רבות במחיצת אשתו ורק חיכה לרגע בו הבנות יגדלו והוא יוכל לעזוב אותה. לשיטת הבעל אשתו אחראית למשבר ביחסים שכן היא נהגה להדליק את האור בחדר השינה בכוונה כאשר ניסה לישון.

כשבית הדין הציג בפניו את שתי החלופות – ניסיון נוסף לשלום בית או תשלום כתובה מופקעת – בחר הבעל באפשרות השנייה.

"מאיפה אני יודע?"

הדיין רפפורט פירט את מקורות ההלכה בנוגע לחיוב בעל בכתובה בסכום מופרז. מסקנת הדברים היא שמבחינה הלכתית אין חלוקה בין כתובה בסכום "סביר" לכזו בסכום גבוה, וחובת התשלום שווה בשני המקרים.

הדיין הוסיף שנסיבות חתימת התובע על הכתובה מלמדות שאין מאחוריה כוונה יתרה ושהסכום בה נכתב בעיקר כדי להרשים. האישה דווקא סיפקה הסבר, ולפיו הסכום הגבוה נרשם מאחר שהצדדים התגוררו בדירה שלה ושל אחיה, והיא רצתה למנוע מבעלה לקבל בעלות על הדירה.

בתוך כך הדיין וחבריו למותב קבעו שהבעל הוא האחראי הבלעדי לפירוק המשפחה. הם הדגישו שלמרות טענת הבעל כי אשתו הזמינה לו בשלב מסוים משטרה, ייתכן שהשכנים עשו זאת ואין לזה קשר לפירוק היחסים.

עם זאת, דייני הרוב קבעו שיש לנכות שליש מהכתובה בשל התנהגות לא הולמת מצד האישה. הדיין רפפורט כתב שבגלל "הלשונות המשפילים של האישה כלפי הבעל חודשיים לאחר העזיבה" הוא מפחית את חיוב הכתובה ל-600,000 שקל. הדיין אליהו הצטרף לדעתו והוסיף שיש לפקפק בחתנים החותמים על כתובה מופרזת לשם כבוד.

לעומתם סבר דיין המיעוט צבי בוקשפן, כי יש לחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה. לדבריו, אין מחלוקת שהבעל נטש את הבית והותיר את אשתו לטפל לבדה בבנותיהם. בהעדר עילת גירושים מצד הבעל וכאשר נדמה שניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת במהלך הנישואים – ממילא עליו לשאת במלוא סכום הכתובה.

• ב"כ הבעל: עו"ד רונית חתוכה
• ב"כ האישה: עו"ד ישראל דוד יפרח

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין