לפסק הדין בעניין אמיר ציון נ' בזק-החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
בתביעה שהגיש אדם נגד בזק טען, כי למרות שעבר בהצלחה בחינות לתפקיד נציג שירות, לא התקבל לעבודה מחמת היותו כבד שמיעה. בזק טענה לעומת זאת, כי לא קיבלה את התובע לעבודה משום שלא המציא אישור רפואי כנדרש. ביה"ד האזורי לעבודה קבע: בזק לא התאימה דרישותיה לתובע ובכך הפלתה אותו לרעה.
אדם שסובל מלקות שמיעה, טען כי עבר בהצלחה את הבחינות לתפקיד נציג שירות במוקד הלקוחות של בזק (166) אולם לאחר שבזק הודיעה לו כי קורס ההכשרה נדחה, זימנה אותו להתראיין לתפקיד אחר, במטרה לשלב אותו בקורס שנפתח למחרת. לטענתו, התקבל לתפקיד החדש ואף התבקש למלא טפסים שונים, אלא שאז הודיעה לו רכזת משאבי האנוש, כי עליו להמציא אישור מרופא תעסוקתי, נוכח מגבלת השמיעה ממנה הוא סובל. משלא הצליח להמציא את האישור, הודיע לו מנהל מחלקת הגיוס והקליטה בבזק, כי ללא האישור לא יוכל להתחיל את הקורס.
בתביעה שהגיש כנגד בזק לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, ביקש התובע פיצוי בגין הפלייתו לרעה מחמת מוגבלותו. התובע טען, כי למרות שמנהל הגיוס הבטיח לו כי ישתלב בקורס מאוחר יותר לאחר שימציא את האישור הרפואי, הודיע לו כשבוע לאחר מכן, כי גיוס העובדים הוקפא, זאת למרות שבאתר האינטרנט של בזק עדיין הופיעה מודעת דרושים.
בזק טענה, כי כל העובדים ללא יוצא מן הכלל, נדרשים להמציא אישור רפואי, וכי תחילה לא התקבל התובע למוקד המכירה מכיוון שאין לו מיומנויות מכירה, ולפיכך לפנים משורת הדין הפנתה אותו לתפקיד אחר, אולם בסופו של דבר קליטת העובדים בחברה הוקפאה. עוד טענה, כי במוקדים הטלפוניים שלה עובדים אנשים עם מוגבלויות, וכי היא פועלת רבות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.
בזק לא עשתה די כדי להקל על התובע
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה, כי הוכח כי התובע נמצא מתאים וכשיר לעבודה והתקבל אליה, וכי הסיבה היחידה בגינה לא התחיל לעבוד בסופו של דבר, הייתה היעדרו של אישור רפואי- כאשר יש לבדוק האם התניית תחילת העבודה בהמצאת האישור מהווה הפלייה מחמת מוגבלות.
השופטת ציינה, כי לא ניתן להכריע בסוגיית לגיטימיות הדרישה להמצאת אישור רפואי, מכיוון שהצדדים לא התייחסו אליה, אולם קבעה, כי גם בהנחה שדרישה זו לגיטימית, אין חולק כי יש פגם בכך שהועלתה רק יום לפני תחילת הקורס, דבר שגרם לכך שהתובע איבד את ההזדמנות שלו להשתלב בעבודה, וכי על בזק היה להתגמש עמו ולהתאים את דרישותיה לצרכיו המיוחדים.
"אפשר כי בהשקעת מאמצים סבירים ניתן היה למצוא דרך שתיישב את הצורך באישור רופא תעסוקתי (בהנחה שאכן היה מקום לדרוש אישור כזה), עם המועד שנקבע לתחילת הקורס. כך, לדוגמא, אפשר שניתן היה לקלוט את התובע לעבודה בכפוף לכך שימציא אישור רפואי בהמשך, אפשר שניתן היה לפעול באופן נמרץ יותר, על מנת שהתובע יובא בפני רופא תעסוקתי מטעם הנתבעת בתוך זמן קצר, על מנת שניתן יהיה לשלבו בקורס. כל זאת במיוחד בשים לב למעמדה המיוחד של הנתבעת ולהיותה מעסיק ציבורי גדול", כתבה השופטת והוסיפה כי בכך שבזק לא עשתה די על מנת להקל על התובע, בהתחשב בכך שנמצא מתאים לעבודה, הפלתה אותו בזק מחמת לקות השמיעה ממנה הוא סובל, ולפיכך תפצה אותו ב 40,000 שקלים, ותשלם לו הוצאות משפט של 10,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין אמיר ציון נ' בזק-החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.