יחסי בני הזוג עלו על שרטון אחרי שהבעל תפס את האישה במיטה עם גבר זר. בית המשפט קבע שהאישה זכאית לחצי מדירת המגורים של הצדדים, אותה רכש הבעל כחמש שנים לפני שנישאו
השופטת עפרה גיא קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה בה ביקשה להצהיר כי היא בעלת חצי מדירת המגורים של הצדדים. הדירה רשומה על שם הבעל בלבד, והוא רכש אותה לפני הנישואים. השופטת קבעה כי האישה השתתפה בתשלום המשכנתא ונשאה בחלק ניכר מעלות שיפוץ משמעותי שבוצע בנכס, מה שמעיד על כוונת שיתוף.
הבעל רכש הדירה נשוא המחלוקת בין השנים 2008-2009, כאשר חלק מהדירה שולם מראש ובגין היתרה נטלה משכנתא.
בני הזוג נישאו ב-2013 והביאו לעולם שני ילדים. עם נישואיהם הם עברו לגור בדירה.
במהלך השנים חל משבר בין הצדדים כששיאו היה באוגוסט 2019 עת הגיע הבעל לדירה בשעות הבוקר עם אחיו הצעיר ועובד שלו וצילם את האישה מנהלת מגע אינטימי עם גבר אחר במיטתם.
בתביעה טענה האישה טענה כי מדובר בדירה משותפת. היא הדגישה שהצדדים חיו בשיתוף מלא והמשכנתא שולמה מחשבון משותף. עוד לדבריה, השניים ערכו שיפוץ רציני טרם הכניסה לדירה ומימנו אותה מכספי מתנות החתונה ומהלוואה שנטלו. היא הדגישה שהיא הייתה מעורבת בשיפוץ ואביה מימן את כל עלות המטבח בסך של 33,000 שקל.
הבעל טען כי מדובר בדירה שלו בלבד. לטענתו, מדובר היה בשיפוץ סטנדרטי שבוצע על ידו ועל ידי חבריו כשאת מרבית חומרי הגלם סיפק אביו.
הוא הוסיף שאין זה הוגן שהאישה תקבל חלק בדירתו שעה שבחרה לפרק את התא המשפחתי באמצעות גבר זר שהכניסה למיטתו שלו.
אביה קנה מטבח
השופטת עפרה גיא מבית המשפט למשפחה באשדוד קבעה שהאישה הצליחה להוכיח ״דבר מה נוסף״ המעיד על כוונת שיתוף ספציפית בדירה.
היא קבעה שמחומר הראיות עלה שהמשכנתא שולמה מחשבון משותף והאישה השתתפה בכ-20% מגובהה.
עוד הוכח כי השיפוץ היה משמעותי. מעדות הבעל עצמו עלה שהוחלפו בדירה חלונות, דלתות, הותקנה מערכת מיזוג, הוחלפו מקלחות ושירותים, הותקן מטבח חדש (אותו מימן אבי האישה) ועוד.
השופטת הוסיפה כי אורח החיים של הצדדים תומך בכוונת השיתוף. לאישה אין דירה בבעלותה והוכח די הצורך כי בני הזוג נשאו במהלך החיים המשותפים במאמץ משותף כאשר משכורותיהם נכנסו לחשבון המשותף ובתקופה שהאיש לא עבד, פרנסה האישה את התא המשפחתי.
באשר לבגידה הבהירה השופטת כי "אי נאמנות מינית אינה מהווה נסיבה שיש בכוחה לשלול בדיעבד זכויות שהתגבשו״. לדבריה, בני הזוג היו נשואים בסך הכל כ- 6 שנים לפני מועד גילוי הבגידה אך הוכח די הצורך כי כוונת השיתוף התגבשה שנים קודם לכן, עם תכנון וביצוע השיפוץ בדירה, הצטרפותו של הנתבע לחשבון הבנק של התובעת ונטילת הלוואות לטובת השיפוץ.
השופטת סיכמה כי אמנם תקופת המגורים המשותפים בדירה קצרה יחסית אך הנסיבות האחרות מטות את הכף לטובת האישה כך שיש להכיר בזכויותיה בנכס.
הנתבע חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אדיר כץ, עו״ד דנה גאוי- יטיב
- ב״כ הנתבע: עו"ד דוד גולן, עו״ד אורן גולן
עו״ד רועי חלפון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין