לפסק הדין בעניין סבג(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ביטל החלטת השב"ס לפיה כ 18 שנה לאחר שהורשע ונשלח לעבודות שירות, ייאסר העותר על מנת להשלים את ריצוי עונשו. "....הזמן, הגיל והגוף אינם פועלים בהכרח בהתאם לנתוני חוק ההתיישנות" ציין בית המשפט.
נגד העותר, בן למעלה מ 80, הוגש בשנת 1990 כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של תקיפה מינית של קטין, והוא נדון לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות. לטענת השב"ס, משנעדר העותר מעבודתו ולא התייצב לוועדה רפואית ושימוע, הוחלט בשנת 1993 על הפסקת ריצוי עבודות השירות, כך שיהיה על העותר לרצות את יתרת מאסרו - 46 ימי מאסר, במתקן כליאה, אולם החלטה זו לא בוצעה וכעבור כ 18 שנה, בהן חי העותר בכתובתו הידועה וניהל חיי שגרה, הגיעה המשטרה בשעות הלילה לביתו, הוא נעצר למשך ארבעה ימים עד ששוחרר בהוראת בית המשפט, והוחלט כי עליו לרצות את יתרת מאסרו.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, טען העותר כי ריצה את עונשו כדין והשלים את מכסת העבודה לפני 18 שנים, ומעולם לא קיבל את ההחלטה בדבר הפקעת עבודות השירות. עוד טען, כי בשום שלב לא עשה כל פעולה כדי להקשות על איתורו וכי כתוצאה מהשיהוי הרב שנקטו בו המשיבים, נגרם לו נזק ראייתי.
השב"ס טען כי העותר לא השלים לרצות את מאסרו, ולעניין זה פועלת חזקת תקינות פעולת רשויות המינהל, וכי עונשים מתיישנים לאחר 20 שנים ולכן על אף חלוף הזמן, על העותר להשלים את ריצוי מאסרו.
השופט רון שפירא קיבל כאמור את העתירה לאחר שקבע כי לא רק שחזקת תקינות פעולת המנהל נסתרה במקרה זה, אלא שניתן לקבוע כי אי תקינות פעולת המנהל היא בגדר של עובדה הברורה על פניה.
נפסק כי לא הוכח כי העותר קיבל לידיו את ההחלטה המורה על השלמת ריצוי עבודות השירות במאסר, ובהמשך לא ננקטו כל פעולות לאיתורו במשך כ-18 שנים, למרות שלכאורה מדובר היה באסיר נמלט. לעניין זה, נקבע כי ההחלטה לעצור את העותר בשעות הלילה המאוחרות, וזאת בניסיון הראשון לאתרו לאחר 18 שנה, אינה ברורה, ולא מובן מדוע לא ניתן היה לזמנו בשעות היום ובדרך המקובלת להתייצב בתחנת המשטרה.
פעולה זו, כך נפסק, מצביעה על העדר שיקול דעת, וקבלת החלטה לשלילת חירות של אדם בנסיבות שהן בלתי סבירות בצורה קיצונית וללא תכלית ראויה. בנוסף נקבע, כי השיהוי בנקיטת הפעולות, גרם לעותר נזק ראייתי ולשינוי מצבו לרעה, שכן כיום הוא אינו מסוגל מבחינה רפואית להשלים את עבודות השירות.
"אדגיש כי ער אני לעובדה שעל פי הוראות החוק העונש טרם התישן ותקופת ההתישנות תחלוף בעוד כשנתיים. אלא שהזמן, הגיל והגוף אינם פועלים בהכרח בהתאם לנתוני חוק ההתישנות ובמקרה זה נראה כי השינויים שחלו במצבו של העותר מעמידים בספק את כשירותו לרצות כעת מאסר, לא כל שכן את מימוש תכלית הענישה בהתאם לחוק" כתב השופט, וציין כי בנסיבות העניין ראוי שכל הגורמים המעורבים יבחנו כיצד לא טופל העניין במשך 18 שנים וכן הנסיבות שהובילו למעצרו הלא סביר של העותר.
לפסק הדין בעניין סבג (אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.