בגלל קצר בתקשורת: יזמית שיכולה ורוצה לתקן ליקויים תשלם את עלותם

בפסק הדין נקבע כי יחסי האמון המעורערים בין הצדדים מצדיקים פסיקת סכום כספי לבעלי הדירות בהתאם לעלות התיקונים כפי שנקבעה בחוות דעת מומחה בית המשפט

השופט יוסף סוהיל קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישו רוכשי דירות נגד חברת "שי בגליל נכסים והשקעות". היזמית מסרה את הבניין לפני  יותר מ-3 שנים והליקויים שהתגלו טרם תוקנו. הנתבעת ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה אך בשל חלוף הזמן וחוסר תקשורת בין הצדדים השופט פסק לטובת התובעים את עלות התיקונים, כ-137,000 שקל.

התובעים הם ועד הבית ורוכשים שקנו דירות בבניין חדש בטבריה. היזמית שהקימה את המבנה, שי בגליל נכסים והשקעות, מסרה אותו לתובעים בתחילת 2019.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם יש לתת ליזמית הזדמנות לתקן את הליקויים במבנה, או לחייב אותה בתשלום עלות תיקון הליקויים.

על פי כתב התביעה, הנתבעת התחייבה למסור את הבניין לאחר סיום בנייתו בצורה מושלמת, אלא שלאחר המסירה התגלו ליקויים וחוסרים במבנה. עוד נטען כי ועד הבית פנה אין ספור פעמים לנתבעת והתריע על הליקויים, אך היא סירבה לתקנם.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעים ובית המשפט מינה מומחה לבחינת הסוגיה. המומחה העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 182,744 שקל.

הנתבעת ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה אלא שהתובעים התנגדו והעלו חשש כי היא תבצע אותם לא טוב או באופן חלקי.

בהחלטה שניתנה ביוני 2021 נקבע כי המומחה יגיש הערכה באשר לפרק הזמן הנחוץ לתיקונים, יודיע לנתבעת אילו תיקונים לבצע, ולאחר חלוף הזמן שהוקצב לה יבוא לבניין לבדוק אם התיקונים בוצעו במלואם וכראוי. 

ואולם, המומחה הבהיר כי מדובר בליקויים רבים ונדרש פיקוח הנדסי שילווה את העבודות בשטח, ולא די בביקור חד פעמי בסיום העבודות. 

משלא חלה התקדמות, התובעים ביקשו לפסוק להם את הסכום שקבע המומחה.

הנתבעת עמדה על זכותה לתקן בעצמה וטענה כי מעולם לא ניתנה החלטה מפורשת המורה לה לבצע את התיקונים. לטענתה, העיכוב בתיקון הליקויים נבע מסירובם של התובעים שהנתבעת בעצמה תתקן את הליקויים, ומניסיונות בית המשפט במהלך כל ההליך להבטיח פיקוח על עבודות התיקון.

חלפו שנים

השופט הבכיר יוסף סוהיל מבית משפט השלום בנצרת קבע שהנתבעת אכן הביעה רצונה ונכונותה לתקן את הליקויים בעצמה. הוא הוסיף כי אמנם לא ניתנה החלטה מפורשת המורה לנתבעת לתקן את הליקויים. 

השופט הדגיש כי לפי הפסיקה אין לחייב קבלן בעלות גבוהה של התיקונים בידי קבלן אחר, מקום שהוא יכול לבצע את התיקונים בעלות נמוכה בעצמו.

עם זאת, מאחר שחלף זמן רב מאז מסירת המבנה והצדדים לא השכילו לסיים את המחלוקות ולהגיע לעמק השווה בעניין ביצוע התיקונים, השופט הגיע למסקנה כי קיים קושי להידברות בין בעלי הדין, ואף מתקבל הרושם כי יש ביניהם חוסר אמון מוחלט.

בנסיבות אלה, הענות לבקשת הנתבעת להתיר לה לבצע את התיקונים בעצמה עלולה לגרור התנהלות נוספת.

השופט איזן את האינטרסים של שני הצדדים בכך שהפחית מהסכום שקבע המומחה את עלות הפיקוח, כך שהפיצוי יעמוד על עלות התיקונים לו ביצעה אותם הנתבעת בעצמה.

בסך הכל יקבלו התובעים 105,150 שקל בתוספת הוצאות בסך 12,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. 

• ב"כ התובעים: עו"ד גלעד חיון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד נרקיס חניא

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין