ביהמ"ש קבע כי מכתב שנשלח לגורמי חינוך, המתאר את העמותה כ"כת המביאה לחיי תלות ושעבוד", מהווה הוצאת דיבה. הכותב חויב לפצות ולפרסם התנצלות
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה תנועת בני ברוך (המוכרת כ"קבלה לעם") נגד גבר שהגדיר אותה, במכתב שהפיץ בקרב גורמי חינוך, בין היתר כ"כת המביאה את מאמיניה לחיי תלות ושעבוד". השופט אריאל ברגנר קבע שלא עומדות למשמיץ הגנות מכוח החוק וכי עליו לפצות את העמותה ב-168 אלף שקל, כמו גם לפרסם התנצלות בעיתון.
ליבת המחלוקת נסבה על מכתב שהפיץ הנתבע בדצמבר 2012 לנמענים שונים במערכת החינוך, בראשם שר החינוך דאז גדעון סער. במסמך התריע האיש מפני חדירת תכנים מטעם תנועת "קבלה לעם" - אותה כינה "כת מבוססת, ממוסדת ועשירה", ה"מביאה את מאמיניה לחיים של תלות ושעבוד" - למערכת החינוך הממשלתית.
הנתבע תיאר במכתבו את חיי חברי התנועה כ"נשלטים לחלוטין על-ידי מנהיג הכת", מיכאל לייטמן. "כך לדוגמה", כתב, "הם נאלצים להשתתף בשיעורים שמעביר לייטמן באופן קבוע באישון לילה. מניעת שינה היא אמצעי מוכר של מנהיגי כתות לשליטה באנשיהם". בהמשך השווה הנתבע את התנועה לסיינטולוגיה, וחתם כי "אל לנו כחברה לשתף פעולה עם מטרות הארגון" ו"לסייע בסלילת דרכה של הכת אל הזרם המרכזי של חינוך ילדינו".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני למעלה מתריסר שנים טענה העמותה שמדובר בפרסומים חמורים, מבזים ושקריים העולים כדי לשון הרע נגדה. היא עתרה לחייב את הנתבע לפצותה במאות אלפי שקלים, לצד פרסום תיקון והכחשה לדבריו ב-3 עיתונים יומיים ובפני נמעני המכתב.
מנגד טען המפרסם שלתובעת יש את כל המאפיינים של כת, כאשר גם המרכז הישראלי לנפגעי כתות סובר כמותו - ומכאן שעומדת לימינו הגנת "אמת דיברתי". הנתבע כינה את התביעה כניסיון להלך עליו אימים, וכדוגמה לשימוש פסול בחוק ל"הטלת אפקט מצנן על אזרחים המעזים לפעול נגד אינטרסים של גורמים רבי עוצמה".
אסוציאציה לגואל רצון
השופט ברגנר קבע שכינוי העמותה "כת" והצמדת ביטויים אליה כמו "תלות ושעבוד", "ניתוק מבני המשפחה" ו"מניעת שינה", הינם בגדר הוצאת דיבה מובהקת: הם מבזים את התובעת, פוגעים בפעילותה ומעמידים אותה ללעג ולבוז.
"אני סבור כי לכל המונחים שצוינו לעיל משמעות שלילית, ובמיוחד הייחוס לתובעת של המונח 'כת' - דבר אשר יש לו פרשנות שלילית. המילה כת מתקשרת מיידית אל 'גואל רצון' או מעיון מהיר בויקיפדיה: 'הכת הירושלמית', 'לב טהור', 'עדי יהוה', 'אמיש', 'משפחת מנסון' ועוד, כאשר לכולן משמעות שלילית ביותר ולחלקן אף פלילית", נכתב בפסק הדין.
בתוך כך דחה השופט את טענת המפרסם להגנת "אמת בפרסום". הוא העיר, אגב כך, שבאופן תמוה זנח האיש ב'מאני טיים' של ההליך המשפטי - שלב הסיכומים - את הטענה שהתובעת היא אכן "כת", בניסיון להוכיח שהפרסום הוא אמת.
מסקנתו, בסופו של היום, הייתה שלא הוכח כי הפרסום כולל דברי אמת. בין היתר, נימק השופט, בעוד שהמכתב השווה בין התנועה לסיינטולוגיה - הרי ששולחו לא סיפק הסבר כלשהו לשאלות מהי בדיוק אמונה זו, ומה הקשר או הדמיון בינה לבין פעילות התובעת.
בנסיבות אלה קבע השופט ש"קבלה לעם" זכאית למלוא הסכום הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק - 84 אלף שקל עבור הפרסום המשמיץ. אלא שלנוכח כוונה לפגוע מצד הכותב, מצא השופט לנכון להכפיל את הפיצוי ולהעמידו על 168 אלף שקל. כמו כן חויב האיש לפרסם מכתב התנצלות ב"ישראל היום" על גבי חצי עמוד ובשחור לבן.
לגבי הוצאות משפט, נקבע שהן ייפסקו במסגרת החלטה נפרדת.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד חגי אורגד
עוסק/ת ב-
לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.