האיש התנגש חזיתית במחסום. חברת הביטוח טענה כי הוא מהווה ניזוק משני, כיוון שהנזק הנפשי ממנו נובע ממות ארוסתו ולא מהתאונה עצמה, אולם השופט קבע כי הוא ניזוק ישיר וחייב אותה לשלם לו כ-290,000 שקל.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתו של אלמן בן 28 שבשנת 2012 איבד את ארוסתו בתאונת דרכים טראגית, והורה לחברת הביטוח "הפניקס" לשלם לו פיצויים בסך כ-290,000 שקל.
הפניקס, מבטחת הרכב הנפגע, טענה כי כי התובע אינו "ניזוק ישיר" של התאונה, אלא רק ניזוק משני, אולם השופט טל חבקין סבר שנזקי התובע נובעים גם מפוסט-טראומה הקשורה בתאונה עצמה, שהרי הוא נהג ברכב, בשונה למשל ממקרים שבהם הנפגע הנפשי היה מי שצפה בתאונה ולא מעורב בה ישירות.
התאונה התרחשה כאשר התובע וארוסתו עלו על "טרמפ". בשלב מסוים נהג הרכב ביקש מהתובע שיחליף אותו. לאחר כרבע שעה שבה נהג, התובע הגיע אל מחסום אך הבלמים לא הגיבו, והרכב התנגש חזיתית במחסום. ארוסתו נפצעה קשה ונפטרה כעבור שעות ספורות, ואילו הוא נפצע במספר מקומות בגופו אך באורח קל, מבלי שנותרה לו נכות פיזית כלשהי.
מומחה מטעם בית המשפט בתחום בריאות הנפש, העריך כי מאז התאונה התובע סובל מנכות נפשית בשיעור של 10%, וסובל מסימנים של פוסט-טראומה, דיכאון, הפרעות שינה, קהות רגשית, מחשבות על מוות וחוסר יכולת ליצור קשיים חברתיים.
התובע עצמו סיפר שעד לתאונה הוא היה בחור דינמי, שאפתן ומלא חיים, ואילו מאז חייו השתנו והוא איבד את יכולתו לתפקד כ"כאדם רגיל". לדבריו, אחרי התאונה לא עבד במשך שנתיים, וכיום עובד כקבלן שיפוצים עצמאי.
הפניקס טענה בין היתר כי התובע הוליך את המומחה שולל, לא הוכיח את התסמינים שעל בסיסם קבע המומחה את הנכות. לטענתה לא הוכח "צמצום חברתי", התובע התחתן ואשתו הנוכחית בהריון.
הפניקס אף טענה כאמור כי התובע הוא ניזוק משני (או "נפגע עקיף") ולכן נזקו אינו בר-פיצוי, וכי הדיכאון שממנו סובל התובע נובע ממות ארוסתו, ולא מפוסט-טראומה הקשורה בתאונה עצמה.
לשיטתה של הפניקס, יש להניח שאילו ארוסתו לא היתה מתה, לא היתה נותרת בו נכות נפשית, ולכן כאשר הנכות הנפשית נגרמה אך ורק מפגיעה קשה של אדם קרוב, יש להתייחס לתובע כאל ניזוק משני.
הפרדה מלאכותית
אלא שהשופט חבקין קבע כי התובע הוא ניזור ישיר, ולכן מדובר בנזר בר-פיצוי. ראשית, השופט קיבל את עמדת המומחה שסבר כי הפניקס עושה הפרדה מלאכותית שאינה בת ביצוע – "כמו להפריד בין גוף לנפש", לדברי המומחה – בין תסמיני הפוסט-טראומה (שנגרמו לתובע כניזוק עיקרי בתאונה בהיותו נהג הרכב) לבין הנכות שמקורה באבל ובצער על מות ארוסתו.
השופט הוסיף כי "קביעה זו נכונה במיוחד בנסיבות דנן, שעה שהתאונה אירעה בעת שהתובע נהג, ניסה לבלום, לא הצליח, התנגש במכשול בטון ואף נפגע בעצמו. התנגשות חזיתית במכשול בטון, לאחר שהבלמים לא הגיבו, היא כשלעצמו אירוע טראומטי שנתן בתובע את אותותיו".
לאחר שבחן את מידת תפקודו של התובע, השופט חבקין החליט להעמיק את הנכות התפקודית שלו על 7% (מאחוזי הנכות בין היתר נגזר גובה הפיצוי).
בסיכומו של דבר, בתום ניתוח נזקיו שכללו אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, השופט הורה לפניקס לשלם לו פיצויים בסך 289,400 שקל. בנוסף, הפניקס חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21%.
· ב"כ התובע: עו"ד הילה רזניק טוביה
· ב"כ הנתבעת: עו"ד משה עבדי, עו"ד מיכאל פסחזון
עו"ד מיכאל בן עדי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין