החלטה ראשונה שדנה בשאלה האם הליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש שוללים את האפשרות לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד אב שלא משלם מזונות לילדיו.
רשמת ההוצאה לפועל בתל-אביב נעמה טלמן-בולטין דנה לאחרונה בבקשה של אם לשתיים לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות שוטפים וחוב מזונות עבר למרות הליכי חדלות הפירעון שפתח האב, שבאופן עקרוני מביאים להקפאת הליכים משפטיים אחרים. בהחלטה נקבע כי הגרושה תוכל לגבות את המזונות השוטפים אך לא את חובות העבר, וזאת על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בנושים האחרים.
בבקשה שהגישה האם לפני כחודשיים היא טענה כי האב לא משלם מזונות מזה כשנה וחצי. היא ציינה כי היא לא מצליחה לפרנס את בנותיה לבד ובקושי סוגרת את החודש, וביקשה לאפשר לה לגבות את חוב העבר ואת המזונות השוטפים בהוצאה לפועל, אף שהאב הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון.
יצוין כי האב לא הצהיר על חוב המזונות במסגרת הבקשה, והדבר התגלה רק בשל הבקשה שהגישה גרושתו. כשנשאל לפשר החוב ציין האב כי השתדל לשלם כפי יכולתו וכי עדיין לא חויב במזונות באופן רשמי. אלא שהצהרה זו התגלתה כלא נכונה לנוכח פסק דין שניתן באוקטובר 2019 וכלל חיובים רטרואקטיביים מספטמבר 2018.
הממונה יקבע את הסכום
הרשמת טלמן-בולטין ציינה כי בבקשת חדלות הפירעון הצהיר האב על חובות בסך של כ-145 אלף שקל, לא כולל חוב המזונות עליו לא הצהיר כאמור. בהתחשב בכך שלפי פסק הדין של המזונות החוב לגרושתו עומד על כ-50 אלף שקל הרי שחובותיו מגיעים לכ-200 אלף שקל לפחות.
הרשמת קבעה כי הוראות חוק חדלות הפירעון קובעות כי הליכים העוסקים בחובות של יותר מ-150 אלף שקל צריכים להתנהל מול הממונה על חוק חדלות פירעון (הגוף שמחליף את כונס הנכסים הרשמי ומרכז את ההליכים), ולכן התיק יעבור אליו.
עם זאת, בשל אופייה הדחוף של בקשת הגרושה היא בכל זאת נתנה החלטה לגבי המזונות. בהקשר זה מאחר עדיין אין פסיקה מנחה לגבי החוק החדש, שאבה הרשמת השראה מפסיקות שניתנו בנושא בהליכי פשיטת רגל.
הרשמת הציגה שתי גישות: האחת, שלפיה גביית חוב מזונות בהוצאה לפועל יתאפשר באופן מוגבל ומדוד בלבד, כדי שלא ייגבו בטעות נכסים שאמורים להגיע לקופת הנושים. גישה שנייה שגורסת כי יש להתיר גביית חוב מזונות ללא הגבלה.
הרשמת צידדה בגישה הראשונה שלטעמה "לוקחת בחשבון באופן רחב יותר את מכלול ההליכים והשיקולים הרלוונטיים באופן שיינקטו הליכים מבוקרים כך שלא ייפגע הליך חדלות הפרעון...".
הרשמת ציינה כי לטעמה חוב המזונות לא יכול להיות מנותק לחלוטין מהליכי חדלות הפירעון ולכן יש להגיע לאיזון שיאפשר מצד אחד לספק את צרכי הילדים ומצד שני לא יפגע בנושים האחרים.
לפיכך הרשמת קבעה כי האם תוכל לגבות במסגרת ההוצאה לפועל רק את המזונות השוטפים, ואילו את חוב העבר תצטרך לגבות במסגרת הליכי חדלות הפירעון, שיתנהלו כאמור בפני הממונה. עם זאת, הרשמת עיכבה את פתיחת התיק עד שהממונה יקצוב את דמי המזונות החודשיים מחדש במסגרת הליכי חדלות הפירעון. הסכום שייקבע הוא הסכום שהגרושה תוכל לגבות בהוצאה לפועל.
להחלטה בתיק 800707-12-19
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד יוסף גביזון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין