המשפחה פונתה מהקיבוץ בצפון, אך תקופת הפינוי הסתיימה והאם לא חזרה עם הילדים. תביעת האב לחייב אותה לגור קרוב התקבלה
בית המשפט למשפחה בקריית שמונה קיבל לאחרונה תביעת אב ל-3 להשבת ילדיו סמוך אליו, לגליל העליון, אחרי שעברו עם אימם למקום מרוחק על רקע פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". סגנית הנשיא אביבית נחמיאס דחתה את בקשת האם להישאר עם הקטינים במקומם הנוכחי, מרחק שעה וחצי נסיעה מהאב, בין היתר בשל "דחייה חברתית" שלטענתה חוותה במקום מגוריו.
התובע והנתבעת התחתנו לפני כ-20 שנה. הם גרו בקיבוץ מסוים בגליל העליון, והביאו לעולם 4 ילדים. בשלהי 2018 הם התגרשו. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", באוקטובר 2023, פונתה המשפחה ליישוב אחר. באפריל 2024, משנאלצה האם לצאת מהדירה לבקשת המשכיר, עברה בשנית עם ילדיה.
האב, מצדו, שב עם תום תקופת הפינוי לקיבוץ - המרוחק שעה וחצי ממקום מגורי גרושתו וילדיו. הוא סירב להשלים עם הקילומטרים הרבים המפרידים בינו לבין אהוביו, ולכן הגיש ביוני האחרון את התביעה - בה עתר להשבתם סמוך אליו. לדבריו כיום הוא מרגיש "אורח" בחיי ילדיו, ואולם טרם המלחמה הגליל העליון היה מרכז עולמם. משמדובר היה במעבר זמני בלבד לתקופת המלחמה, טען, הרי שיש להיעתר לבקשתו.
אלא שהאם התנגדה בתוקף לחזרתה לקיבוץ שבו הרגישה, כך לדבריה, "דחייה חברתית עד למצב בלתי נסבל" שאילץ אותה לעזוב אותו. לטענתה בהינתן מעברי הדירה הרבים עימם נאלצו ילדיה להתמודד, מן הראוי להניח להם ולהותירם במקומם הנוכחי, בו השתלבו היטב מבחינה חברתית.
מסוגלים לעבור שוב
השופטת נחמיאס אימצה המלצת גורם מקצועי המעורב בפרשה, להורות על חזרת האם והילדים לגליל העליון.
"אין חולק כי מאז נולדו, מרכז עולמם של הקטינים היה בגליל העליון, וכי עזבו אזור זה רק באופן זמני בשל המלחמה", הדגישה השופטת. היא הוסיפה ש"הנצחת הפירוד והמרחק הגיאוגרפי" רק יחמירו את תחושת האב שאינו מעורב בחיי ילדיו, ויגבירו אצלו את תחושת התסכול.
מעבר לכך, הובהר בפסק הדין שמהמלצות הגורם המקצועי ומחקירתו עלה שהקטינים - חרף עמדת אימם שאינם מסוגלים לכך - יכולים גם יכולים לבצע מעבר נוסף לאזור מגוריהם המקורי, הגליל העליון. השופטת העירה בקשר לכך שקשיי הגעתם לנקודת המפגש עם האב בתחבורה הציבורית גורמים לשיבוש בקיום זמני השהות עימו, "מצב שאינו רצוי" לדבריה.
ברמה הכללית קבעה השופטת שבמקרים בהם מקום מגורי ילד עובר לפינויו היה מיטיב - הרי שככלל עליו לשוב לשם עם סיום תקופת הפינוי. הוער שרק במקרה בו יוכח כי טובתו מחייבת הישארות במקומו החדש, "אז ורק אז" לא יהיה מקום להחזרתו "שכן טובת הקטין - מעל הכל".
בתוך כך דחתה השופטת את סירוב האם לחזור לקיבוץ מהנימוק שמצאה את מקומה בקהילתה הנוכחית, וכי חווייתה בגליל העליון הייתה שלילית. היא חידדה שלצד רצונותיה "יש קטינים אשר אביהם מעולם לא נתן הסכמתו למקום מגוריהם הנוכחי, אלא השלים עימו למשך תקופת המלחמה", ומן הראוי להתחשב גם בו.
בסופו של יום הורתה השופטת לאם לחזור עם ילדיה לגליל העליון, בכל מקום לבחירתה הצפוני לקיבוץ עמיעד, וזאת תוך חודשיים ממועד פסק הדין.
- ב"כ התובע: עו"ד סמדר ויינברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רבקה טיילור
עו"ד עדי אבוטבול
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.