נישלה את בנה מהירושה מפני שהפקיר אותה – התנגדותו לצוואה נדחתה

ביהמ"ש נתן צו לקיום צוואת המנוחה שנערכה ימים ספורים לפני מותה ובה העניקה את מלוא הרכוש לבתה. אף שהאם סבלה מדיכאון והזיות נקבע שבזמן החתימה היא הייתה צלולה

בית המשפט למשפחה בקריות קבע לאחרונה כי צוואה שערכה אישה לטובת בתה, ימים ספורים לפני מותה כשהיא סובלת מדיכאון וליקויים פיזיים קשים, הינה תקפה. בהתנגדות שהגיש בנה של המנוחה שנושל מהירושה, הכריעה סגנית הנשיאה שירי היימן כי נסיבות עריכת הצוואה לא שללו מהאם את כשירותה ובפועל הצוואה משקפת את רצונה. ההתנגדות לצוואה נדחתה והבן חויב בהוצאות.

הסיפור מתחיל בשלהי 2017, אז נפטר אביהם של הצדדים, אח ואחות. מאז מותו החל מצבה של אשתו (אימם) להידרדר, עד שבשלב מסוים היא החלה להסתייע בשירותי מטפלת ובהמשך אף עברה לגור בבית אבות.

בסמוך למעבר חתמה האם על צוואה המדירה לחלוטין את בנה מירושתה, ומעניקה את מלוא הרכוש לבתה. האם נימקה את הצעד הקיצוני בכך שבנה הפקיר אותה לאחר פטירת בעלה וגרם לה שיברון לב כשלא סייע לה והתעלם באופן מוחלט מצרכיה בתקופה הקשה שעברה. ימים ספורים לאחר החתימה הלכה האם לעולמה.

בנובמבר 2020 הגישה הבת בקשה לקיום צוואה. לגרסתה, הצוואה נחתמה בנוכחות שני עורכי דין כשאימה הייתה צלולה, ומכאן שהיא תקפה. בין היתר טענה הבת שארבעה ימים בלבד לפני החתימה אימה נבדקה על ידי רופא גריאטר שקבע כי היא כשירה לערוך צוואה.

לעומתה טען הבן כי יש לפסול את הצוואה משלל סיבות, בהן אי כשירות של אימו והשפעה בלתי הוגנת מצד הבת. לטענתו, מצבה הקוגניטיבי של אימו ערב מותה היה קשה ביותר באופן שמנע ממנה להבין על מה היא חותמת. המתנגד העיד שאימו אהבה אותו ורצתה להעניק לו חצי מרכושה – כך שיש לפסול את הצוואה ולחלק את הירושה שווה בשווה בין האחים.

"אכפת לו רק מהכסף"

אבל השופטת היימן דחתה את טענות הבן. היא ציינה שהמומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שהמנוחה הייתה צלולה בעת החתימה על הצוואה, בין היתר על רקע בדיקת הרופא הגריאטר והעובדה שיממה בלבד לפני החתימה תועד שיפור במצבה המנטלי, במצב רוחה ובביטחון שלה בבית האבות. השופטת כתבה שהיא אינה רואה סיבה לסטות ממסקנתו.

בתוך כך השופטת ציטטה מעדותו של אחד מעורכי הדין שהיו עדים לצוואה, לפיה בחירתה של המנוחה לנשל את בנה מהירושה נעוצה ביחס המנוכר שגילה כלפיה בערוב ימיה. עורך הדין סיפר כי שאל את המנוחה במעמד החתימה "למה את מדירה את הבן שלך מהצוואה?" והיא ענתה שלא מגיע לו ואכפת לו רק מהכסף.

גם המטפלת של המנוחה העידה שהבן נהג בשוטף לבקש כספים מאימו על מנת לכסות את החובות שלו. בסופו של יום קבעה השופטת שהתעלמות הבן מאימו והעובדה שביקש ממנה עוד ועוד כספים על רקע הסתבכותו הכלכלית הביאה את האם לנשל אותו מהירושה, והצוואה משקפת את רצונה.

בשולי הדברים דחתה השופטת את טענת הבן לפיה אחותו הפעילה השפעה בלתי הוגנת על אימם כשעברה לגור איתה לאחר פטירת האב. הבן טען שאחותו רצתה לגור אצל אימם בחינם, אלא שהשופטת קבעה שמטרתה הייתה דווקא לסייע לאם בשעתה הקשה.

בסופו של דבר נקבע שהצוואה תקפה ושירושת המנוחה שייכת כל כולה לבת.

הבן חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

• ב"כ הבת (תובעת קיום הצוואה): עו"ד רם סימיס
• ב"כ הבן (התנגד): עו"ד תמר ברק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין