פס"ד בתביעה בין אח ואחות הדנה בקיום צוואה והתנגדות לקיום צוואת המנוחה אמם של הצדדים

עניין לנו בסכסוך בין אח ואחות, ילדיה של המנוחה ט. ב, שהלכה לעולמה בשנת 2020.

ביום 20.7.20 ערכה המנוחה צוואה אשר העדים לה היו עו"ד כ' ועו"ד ה'. במסגרת הצוואה ציוותה המנוחה את כל רכושה לבת (להלן: "הבת").

בסעיף 5 קבעה שצוואה זו מבטלת צוואות קודמות שנערכו על ידה.

בסעיף 3 לצוואה הבהירה המנוחה מדוע היא מדירה את בנה (להלן: "הבן") מצוואתה:

"בצער רב בלב כבד בתום התלבטות ולאחר שיקול דעת החלטתי להדיר מצוואתי אחרונה זו את בני אלמוני הנושא ת.ז ..... הנימוקים להחלטתי זו, הינם כדלקמן: הפקרתי ממועד פטירת בעלי, אביו. אי מתן סיוע, אי נוכחות והתעלמות מוחלטת בטיפול בצרכיי במהלך התקופה הארוכה והקשה שעוברת עלי שגורמים לי לשברון לב"

טענותיו המרכזיות של הבן הן כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה לאור מצבה הבריאותי וכן טוען להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת.

השתלשלות ההליכים

ביום 26.8.20 הגישה הבת בקשה לצו קיום לצוואת אימה מיום 20.7.20.

ביום 22.10.20 הגיש הבן התנגדות לקיום הצוואה.

דיון ראשון התקיים ביום 23.12.20 ובסופו ניתן צו לגילוי מסמכים רפואיים ודו"חות סוציאליים בעניינה של המנוחה.

ביום 18.2.21 ולאחר שהמסמכים הרפואיים הוגשו, מונה ד"ר אדם דרנל כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לחוות את דעתו האם המנוחה הייתה כשירה בעת עריכת הצוואה. ביום 27.6.21 הוגשה חוות דעת המומחה שקבע שהמנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה. למומחה נשלחו שאלות הבהרה.