בני זוג התגרשו ב-1997, אולם הבעל לא עמד בהסכם חלוקת הרכוש. 12 שנה אחר כך האישה פתחה תיק בהוצאה לפועל וזכתה לכספים מהערבה – אחות הבעל. הערבה ערערה בבית למשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שם קיבל השופט אלון גביזון וקבע: חוב אינו "תכנית חיסכון".
בעקבות גירושי הצדדים, הם יצרו בדצמבר 1997 הסכם חלוקת רכוש. לפי ההסכם, האיש יקבל מגרש בחדרה ואת מניות האישה בחברות שבבעלותם, ואילו האישה תקבל זכויות בלעדיות בבית המשותף, וסכום נוסף של 162 אלף דולר. אחותו של האיש חתמה על ההסכם כערבה, כאמור.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין הוצאה לפועל
במרץ 2000, בעקבות פניית האישה לבית המשפט, נחתם הסכם חדש שהפחית את הסכום לתשלום ל-58 אלף דולר, וקבע כי לאחר שהאיש יעביר את המניות אליו ויסגור את חובות החברות – הערבות מההסכם הקודם תוסר.
12 שנה חלפו, האיש עבר לגור בחו"ל, הכסף לא הועבר וכך גם המניות. בשל כך פנתה האישה להוצאה לפועל וביקשה לחייב את הערבה.
הערבה פתחה בכך שאחיה פרע את החוב ומתחה ביקורת על האישה. אם החוב לא נפרע, מדוע היא נזכרה כל כך מאוחר לפתוח את התיק. השיהוי, לשיטתה של הערבה, העיד על כך שהאישה ויתרה על החוב.
ביוני 2015 קבע רשם ההוצאה לפועל כי האישה זכאית לנקוט נגד הערבים בהליכי ההוצל"פ, מאחר שהחייב לא עמד בהתחייבותו ולא העביר את המניות על שמו כמתחייב מההסכם המאוחר. עם זאת, משום שחל שיהוי בפתיחת התיק, הרשם הפחית את סכום החוב והורה שלא להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית.
על החלטה זו ערערה האחות לבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע, בטענה כי ההסכם המאוחר פוטר אותה מערבותה. מעבר לכך היא טענה כי האישה הייתה יכולה להעביר בעצמה את המניות, ולא הייתה צריכה לחכות לאחיה. לא רק שהיא לא עשתה את זה, היא גם לא פנתה אליה כערבה וביקשה ממנה לדאוג לתשלום החוב.
משכך, לטענתה האישה "ישנה" על זכויותיה כל השנים, ויש להתייחס לכך כויתור על התביעה.
האישה מנגד טענה כי החייב לא עמד בהתחייבויותיו להעביר את המניות, ולכן ההסכם הישן הוא שחל, ולפיו הערבה נדרשת לפרוע את החוב בסך 162 אלף דולר.
"ישנה" ולא פעלה בזמן
סגן הנשיאה השופט אלון גביזון קיבל את טענת הערבה כי בשל השתהותה הרבה, נראה היה כי האישה ויתרה על החוב. קבלת התביעה לאחר 12 שנה תרע את מצב הערבה, קבע השופט, משום שהחוב בינתיים תפח למימדי ענק, ולא ייתכן שהוא ישמש כ"תכנית חיסכון" שתמתין לזוכה ותצבור הפרשי הצמדה וריבית.
אמנם, הסביר השופט, הרשם פתר זאת בהפחתת סכום החוב וביטול הריבית וההצמדה, אך לדעתו אין זה מספיק. תום הלב מחייב למנוע מלתת סעד לזוכה ש"ישנה על זכותה" ולא נקטה בזמן את ההליכים למימוש פסק הדין בהוצאה לפועל, קבע השופט גביזון.
יתרה מכך, הוא הוסיף כי צודקת הערבה שהאישה הייתה צריכה לעדכן אותה שהחוב לא נסגר, וכך ניתן היה להקטין את הנזק ולאפשר את החיוב. מניעתה יצרה מצג כאילו היא מוותרת על החוב, שגם כך קשה לגבות לאחר 12 שנה ולאור העובדה כי האיש מתגורר בחו"ל.
לאור האמור דחה השופט גביזון את הבקשה לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל, ופסק לטובת הערבה הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד גיל דפני
- ב"כ המשיבים: עו"ד ליאור איזנפלד
* עורך דין קובי לוי עוסק בהוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין