לאישה היה עסק שבעקבותיו היא נכנסה לחובות ואף להליכי פשיטת רגל. לאחר שהגרוש שילם מאות אלפי שקלים לכיסוי חובותיה היא תבעה ממנו את כתובתה.
בית הדין הרבני בנתניה קיבל לאחרונה את טענת הגרוש כי אילו היה יודע שהאישה תתבע ממנו את כתובתה – שעומדת על מיליון שקל – לא היה מסייע בתשלום חובותיה, ולפיכך יש לקזז את הסכומים ששילם מכתובתה המוגזמת. הדיינים הסבירו כי טענה זו הגיונית ומתיישבת עם מקורות בהלכה, ופסקו לאישה אחוז קטן מהכתובה – 35 אלף שקל בלבד.
אישה שהתגרשה מבעלה המתינה עד לסגירת תיק פשיטת הרגל שלה – ואז הגישה תביעה לתשלום מלוא כתובתה, שעמדה על סך של כמיליון שקל.
להגנתו, הגרוש פרס בפני בית הדין שורה של מסמכים המאשרים שנשא בתשלומים רבים, וכן ויתר על כספים שמגיעים לו כדי לסייע לאשתו לשעבר להתמודד עם חובותיה.
בין התשלומים נמנו כ-40 אלף שקל ששילם על סגירת תיק פשיטת הרגל, 200 אלף שקל שנותרו ממכירת דירתם, עוד 100 אלף שקל שהעביר לה מהחלק שלו, 100 אלף שקל שנטל כהלוואה לכיסוי החובות של העסק שלה ועוד. סך הכל הוא הוציא לטובתה לפחות כחצי מיליון שקל וויתר על סכומים נוספים שהגיעו לו במסגרת הליכי הגירושין.
הגרוש הוסיף וטען כי אילו ידע שגרושתו מתכוונת לתבוע ממנו את הכתובה, ובאופן כללי להמשיך בהליכים משפטיים, לא היה לוקח על עצמו את חובותיה, לרבות אלו שקשורים לעסק, שהיה אך ורק שלה.
האישה מצדה, ויתרה על הגשת סיכומים או טענות בתביעתה, הודיעה כבר בתחילת ההליך כי היא "מוותרת על המלחמה", וביקשה מבית הדין לפסוק בהסתמך על החומר שכבר נמצא בתיק.
הרב אברהם דב זרביב, שכתב את פסק הדין, סבר בהתחלה כי הגרוש שילם את חובות אשתו שלא כדי לקבל את התשלום בחזרה, ולכן לכאורה הוא נתן לה מתנה, ולפיכך אין קשר בין החובות לבין החובה שלו לשלם לה את הכתובה.
בתזמון מושלם
אך לאחר עיון מעמיק בטענות הגרוש ובראיותיו, מהן עלה כי תביעת האישה צצה רק שהיא קיבלה את ההפטר בתיק פשיטת הרגל – הרבה בזכות עזרתו, כבר היה ברור שההיגיון אומר שיש לקזז את סכום הכתובה בתשלום החובות. היגיון זה, נכתב בפסק הדין, נתמך אף בעמדותיהם של פוסקי ההלכה בהם הרמ"א והגר"א.
הדיין זרביב קבע כי ברור שאילו הגרוש היה יודע שתהיה מוגשת נגדו תביעת כתובה הוא לא היה משלם את חובות האישה, ולפיכך הגשת התביעה רק לאחר כיסוי חובותיה נחשבת לחוסר תום לב.
על כן נקבע כי סכום הכתובה – המופרז כשלעצמו – יופחת ויקוזז עם התשלומים בהם נשא הגרוש עבור כתובתו. הדיינים אברהם מייזלס ואריה אוריאל הצטרפו לעמדה זו, כך שבסופו של דבר הגרוש חויב בתשלום כתובה של 35 אלף שקל בלבד שתשולם ב-5 תשלומים. לא נקבעו הוצאות.
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין