מאת: עו"ד נורית פיש
לפסק הדין בעניין עזבון החסויה נ' עזבון האפוטרופוס המנוח ואח'
אחיה הבכור של חולת נפש התמנה לאפוטרופוס עליה, אך במקום לדאוג לטובתה ולענייניה, דאג בעיקר לענייניו ומשך מחשבונה כמיליון שקל. כשנפטר, גילו ילדי החסויה, שגם נפטרה בינתיים, על מעשיו, ודרשו את השבת הכספים. ביהמ"ש עמד לצד היתומים וחייב את עיזבון האח ב-1.7 מיליון שקל.
ב-1996, לאחר שבעלה נהרג בתאונת דרכים במסגרת עבודתו במשרד הביטחון, מונה אחיה הבכור של האלמנה, שסבלה שנים רבות ממחלת נפש, לשמש כאפוטרופוס לרכושה ולגופה. ארבעת ילדיה היו מאושרים, שכן האח היה דמות מוכרת, נערצת ומכובדת בקהילתם.
ב-1998 העביר משרד הביטחון פיצוי של מיליון שקל לילדים ולאלמנה, אותם הפקיד האח בחשבון נאמנות שפתח. אלא שמאז, לאט לאט הוא העביר את הכספים מחשבון הנאמנות לחשבונו הפרטי, ולאחר שהשתמש בכספים לצרכיו האישיים הוא סגר לגמרי את החשבון. ביולי 2001 קיבלה המשפחה השכולה פיצויים נוספים מחברת הביטוח "אבנר", אך גם את הכספים האלה הפקיד האפוטרופוס בחשבונו הפרטי.
האח הלך לעולמו בפברואר 2008, ובמקומו מונתה בתה של החסויה כאפוטרופסית. רק אז התחוור לארבעת הילדים היתומים, שדודם העביר את כל כספי המנוחה לחשבונו הפרטי. כשנתיים וחצי לאחר מכן, גם האם נפטרה.
ארבעת הילדים הגישו תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה נגד עיזבון האח המנוח ואלמנתו, שהיא היורשת החוקית שלו. הילדים ביקשו להורות על השבת הכספים שנטל לידיו בסכום של 1.7 מיליון שקל. לדבריהם, הם הצטערו לגלות שמי שחשבו שיעשה הכל למען אחותו הקטנה בגד בה וגזל את נכסיה.
לטענת התובעים, האח הפר את חובת הנאמנות המוגברת החלה עליו כבן משפחה וכאפוטרופוס. בנוסף, הם טענו שבזמן שהוא נהנה מרווחה כלכלית, הם נאלצו לחיות בצנעה והתקיימו מקצבת ביטוח לאומי, וכשפנו לדודם לקבלת עזרה כספית, הם נענו שלא ניתן להשתמש בכספי אמם.
לטענת האלמנה, האח המנוח היה איש נאמן, מכובד ומלומד שמעולם לא היה שולח יד לכספים לא לו. עוד לדבריה, בעלה השתכר טוב מאוד ולמשפחתו היו הכנסות רבות שזיכו אותה ברמת חיים גבוהה. האלמנה הוסיפה שכל הכספים שמשך בעלה מחשבון הנאמנות הועברו לחסויה ולילדיה בלבד.
ניצול האמון והכוח
השופטת אספרנצה אלון קבעה, שכל מהלכי האפוטרופוס המנוח - פתיחת חשבון הנאמנות, העברת הכספים לחשבונו הפרטי והפקדת הפיצויים הנוספים - מובילים למסקנה כי התכוון להעלים את הכספים מידיעת האפוטרופוס הכללי כדי לעשות בהם כבשלו. לדבריה, אלו הן פעולות שאפוטרופוס מסור לא היה עושה, ועוצמת הפגיעה רק מתחזקת כאשר מדובר באפוטרופוס שהוא בשר מבשרה של החסויה וכמי ששימש כדמות אב לתובעים.
לפי השופטת, כלפי חוץ הפגין האפוטרופוס יחס דואג לאחותו הקטנה וילדיה היתומים, אך בפועל המציאות הכתה בהם, כשהוא, הצד החזק, ניצל את האמון והכוח שניתן לו ועשה כרצונו בכספי אחותו וילדיה עד שכילה אותם.
לשיטת השופטת, שהתרשמה מכנות עדותם של התובעים, שמסירותם לאמם נגעה לליבה, אמנם קשה להתחקות אחר האמת, שכן הצדדים המעורבים אינם בין החיים, ואולם הפעולות הברורות בהן נקט האפוטרופוס המנוח מעידות על ניגוד עניינים מוחלט ואין מקום להקלות.
משכך, חייבה השופטת את האלמנה ועיזבון המנוח להשיב לתובעים את כספי החסויה בסך 1.7 מיליון שקלים, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.
מקרה זה מדגים עד כמה הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על פעילותם של אפוטרופוסים הוא מרושל ולא יעיל. אם היה פיקוח נאות על פעולות האפוטרופוס, מעילת האח בכספי אחותו החסויה הייתה מתגלה בזמן ויכול שהייתה נמנעת, ואולי גם אפילו הפגיעה ברמת החיים ובכיסוי צרכיה של החסויה המנוחה כל השנים.
לפסק הדין בעניין עזבון החסויה נ' עזבון האפוטרופוס המנוח ואח'
* עו"ד נורית פיש עוסקת בדיני משפחה.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין