העובד נפצע קשה עקב קריסת פיגום וסובל מנכות בשיעור של 100%. הקבלן החתים אותו לאחר התאונה על הסכם וויתור שלפיו לא יתבע אותו מכיוון ששילם לו 60,000 שקל. בית המשפט קבע שההסכם לא תקף
השופט אריה רומנוב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אב לשישה שעבד כפועל בעבודות לשיפוץ בית במודיעין עילית. ב-2007 הפועל נפל מגובה רב בשל קריסת פיגום, ונגרמה לו פגיעה רב מערכתית קשה. השופט קבע שהקבלן התרשל, בין היתר מאחר שלא סיפק לתובע אמצעי בטיחות מתאימים. התביעה נגד בעל הנכס נדחתה לאחר שנקבע שהוא לא התרשל בבחירת הקבלן.
התובע, יליד 1963, גר באזור רמאללה. הוא נפגע כשעבד אצל הקבלן בבניית תוספת של חדר לדירה ונפל מפיגום שעליו עמד. הוא אושפז בבית החולים למשך כחצי שנה, ומאז התאונה לא שב לעבוד.
הקבלן טען כי כשנה וחצי לאחר התאונה נכרת בינו לבין התובע הסכם שבו ויתר התובע על זכותו להגיש נגדו תביעה. זאת, בתמורה לכספים שהעביר לתובע והצטברו לסך של 60,000 שקל. בנסיבות אלה לדבריו יש לדחות את התביעה על הסף.
לגופו של עניין הוא טען כי אם התובע היה מקיים את הוראות הבטיחות ולובש קסדה ורתמה לא היו נגרמים לו הנזקים שנגרמו. הוא הוסיף שייתכן שפועלים אחרים חיבלו בפיגום במתכוון על רגע מתיחות בינם לבין התובע.
התובע השיב כי הוא לא דובר עברית וההסכם, שנחתם בעוד הצדדים עומדים במחסום, תורגם על ידי שכן שאינו יודע לקרוא ולכתוב בעברית.
התובע סיפר שלפני התאונה עבד כפועל בניין במשך כשמונה שנים, מתוכן שש שנים אצל הנתבע. לדבריו, ביום התאונה התבקש על ידי הקבלן להמשיך בעבודות חיפוי הקיר החיצוני ולשם כך השתמש בפיגום תלוי שהיה בבעלות הקבלן. בעוד הוא עומד על הפיגום, החיבור של אחד מצדי הפיגום ניתק מהזרוע שאליה היה מחובר, וכתוצאה מכך הוא נפל ארצה מגובה של מעל 5 מטר. לטענתו, הפיגום קרס בשל התקנה לא נכונה וכשל בציוד.
שבר כלי
השופט אריה רומנוב מבית משפט המחוזי בירושלים קבע שלא ניתן לקבוע שהתובע חתם על ההסכם בדעה צלולה ומתוך הבנה מלאה של משמעויותיו, יתרונותיו וחסרונותיו. זאת על רקע מצבו הרפואי לאחר התאונה, הפגיעה המוחית ממנה הוא סובל והמגבלות הקוגניטיביות איתן הוא מתמודד. הוא הוסיף שהמסקנה מתבקשת לנוכח העדר הלימה בין הוויתור שהתובע עשה במסגרת ההסכם לבין התמורה שקיבל כנגד ויתור זה.
השופט קבע עוד שמחוות דעת של המומחה מטעם התובע ניתן ללמוד שהקבלן לא עמד בחובותיו כמעביד. הקבלן לקח על עצמו לבצע עבודה מסוג שהוא לא היה כשיר לבצע ולא היה מיומן לעשות. כמו כן, במקום הייתה שורה של כשלים שעניינם העדר אמצעי הגנה ואבטחה שהיו דרושים שבעובד מסוג זה.
הוא פסק שהתאונה אירעה בשל רשלנות הקבלן שהיה צריך לוודא את תקינות הפיגום, את תקינות התקנתו ואת תקינות עבודת הפועלים עליו ובטיחותם.
השופט לא ייחס לתובע אשם תורם בין היתר בהיעדר ראיות שמהן ניתן ללמוד על קיומו של ציוד מגן שעמד לרשותו.
על בעל הנכס, שטען כי הקבלן הציג את עצמו בפניו כקבלן רשום, לא הוטלה אחריות.
השופט כתב שהתובע נותר עם נזק נוירולוגי רחב היקף וחלה אצלו ירידה משמעותית בתפקוד בכל ההיבטים: ״מאדם עובד שפירנס את משפחתו בכבוד הוא הפך לשבר כלי״.
בסיכומו של דבר העמיד השופט את הפיצוי על סך של 4,216,000 שקל.
לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויב הקבלן לפצות את התובע בסך של 2.464,238 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 100,000 שקל והוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד אלק מגן
- ב״כ בעל הנכס: עו"ד יעקב אברהמוב
- ב״כ הקבלן: עו"ד ארקדי פולונסקי
עו״ד אלי קדמי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין