בית המשפט קיבל תביעה של אב לתאומים והפחית ב-75% את המזונות שהתחייב לשלם בהסכם הורות. בפסק הדין נכתב שהאיש לא הבין את משמעות התחייבותו.
בהסכם הורות שנערך בין גבר הומוסקסואל לבין אישה לסבית הוסכם שהשניים יביאו לעולם ילד משותף. לפני כ-6 שנים נולדו להם תאומים. אף שלפי ההסכם נדרש האב להעביר לאם 4,000 שקל בכל חודש, בית המשפט קיבל את טענתו שאין הצדקה לתשלום הגבוה והפחית את הסכום ל-1,000 שקל בלבד.
האיש והאישה הכירו ב-2010 באינטרנט והסכימו להביא לעולם ילד משותף. בסמוך לתחילת התהליך הם חתמו על הסכם ממון והורות משותפת בו נקבע בין היתר שכאשר ייוולד הילד ישלם האב מזונות בסך 2,000 שקל לחודש.
באחד הסעיפים התייחסו השניים לאפשרות שייוולדו להם תאומים וקבעו שבמקרה כזה האב ישלם לאם את הסכום עבור כל ילד, כלומר 4,000 שקל בסך הכל. ואכן, ב-2013 נולדו להם תאומים ובעקבות כך האב החל לשלם מזונות חודשיים בסך 4,000 שקל, בתוספת חצי מההוצאות החריגות, כפי שנקבע בהסכם.
הסדר זה התנהל במשך מספר שנים עד שבנובמבר 2017 הגיש האב תביעה בה עתר לביטול המזונות.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו״ד רועי חלפון, הוא טען שאינו יכול לעמוד בתשלום הגבוה וכי שני ההורים צריכים לשאת בצרכי הקטינים באופן שווה. האב התבסס בעיקר על ההלכה המשפטית החדשה שקבעה שנטל המזונות בהורות משותפת צריך להיות בעיקרו שווה (בע״מ 919/15), וכי המזונות שהוסכמו נקבעו ללא בדיקת צרכי הילדים.
האב הבהיר כי לא יכול היה להבין את משמעות התחייבותו הכספית שכן לא היו לו באותה תקופה ילדים, והוסיף ששכרו עומד על כ-7,500 שקל, כך שתשלום המזונות החריג אינו מאפשר לו לכלכל את עצמו.
האישה תנגדה לתביעה ועתרה לאכיפת ההסכם. היא טענה שאין שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת סכום המזונות ועל האב להוסיף ולשלם לה מידי חודש את הסכום שעליו התחייב בהסכם.
מצב שקשה לקבלו
השופט ליאור ברינגר מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את עמדת האב. הוא כתב כי אמנם בהעדר שינוי נסיבות מהותי אין לכאורה מקום לקבל את התביעה לשינוי סכום המזונות.
ואולם, יש להביא בחשבון שהמזונות שנקבעו על ידי הצדדים לא לקחו בחשבון את צרכיהם הממשיים של הקטינים. מהעדויות עולה שסכום המזונות נקבע לאחר שהצדדים עיינו בהסכמים של חברים והעתיקו משם את הסכום. זאת, מבלי לבחון את צרכי הילד שעתיד להיוולד להם ואת יכולתו הכלכלית של כל אחד מהם.
השופט ציין ששני הצדדים אינם ״עשירים״ ואינם בעלי רכוש רב. עם זאת, לאם דירה בבעלותה והאב חסר דירה ועליו להוציא סכום גבוה יותר לצרכי דיור, מה שמקטין את הכנסתו הפנויה.
עוד התרשם השופט שמדובר בשני הורים מסורים מאוד לילדיהם שחולקים את זמני השהות באופן כמעט שווה. לדבריו, הוא מבין היטב את תסכולו של התובע שבמשך שנים משלם לאם סכום מזונות גבוה. ״זה מצב שקשה לקבלו וניתן להבין את המצוקה אליה נקלע התובע״, כתב.
הוא הוסיף שנראה שהאב לא הפנים את משמעות התחייבותו הכלכלית כפי שנרשמה בהסכם וכי אכן יש חשיבות לקיום הסכמים אך טובת הילד גוברת.
בסופו של דבר קבע השופט שיש צורך להפחית משמעותית את המזונות. הוא העמיד את החיוב על 500 שקל לכל ילד כך שבסך הכל ישלם האב 1,000 שקל מידי חודש.
לא ניתן צו להוצאות.ֿ
לפסק הדין המלא בתיק 43142-01-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין