ביקשנו משבעה עורכי דין לבחור את פסקי הדין המשפיעים ביותר מאז הקמת המדינה ועד ימינו ולהסביר כיצד הושפעו מהם. התוצאה המרתקת לפניכם.
שיטת המשפט בישראל היא ייחודית ומבוססת על כמה מסורות משפטיות. המנדט הבריטי ב-1917 הביא עמו תרבות משפטית מערבית וביסס כאן את שיטת המשפט המקובל המאפיינת את אנגליה ומדינות רבות אחרות.
עם הקמת המדינה, באופן טבעי אומצו עיקרי המשפט האנגלי לשיטת המשפט הצעירה והוא המשיך לחלחל במהלך השנים גם באמצעות הפסיקה. בדרך זו למשל, שאבנו מהאנגלים את עקרון התקדים שאומר שהלכות חדשות של בית המשפט העליון מהוות מקור משפטי מחייב. ההשפעה האנגלית על מערכת המשפט שלנו נותקה למעשה רק ב-1980 עם חקיקת חוק יסודות המשפט שקבע כי במקרה של חסר בחוק (לקונה) יפנה השופט לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
לצד זאת הושפעה השיטה הישראלית גם מהמשפט הקונטיננטלי המאפיינת מדינות אירופאיות כצרפת, גרמניה וספרד. המקור לכך הוא המשפט העות׳מני ששלט בארץ במשך 400 שנה לפני הכיבוש הבריטי ואימץ תחומים רבים מהמשפט האירופאי. בדרך זו למשל קבעו בתי המשפט בארץ כמה כללים מהותיים ביניהם עקרון תום הלב.
עוד יש לציין את מעמדו המיוחד של המשפט העברי בדין שלנו. המחוקק קבע כי בתחומים מסוימים בדיני המשפחה כגון נישואין וגירושין יחול הדין הדתי ולבתי הדין סמכות ייחודית לפסוק בעניינים אלו.
במלאת 70 למערכת המשפט הישראלית ריכזנו כאן עבורכם את פסקי הדין המעניינים והמשפיעים ביותר בעיניהם של עורכי דין מובילים בתחומם.
1. ירושות וצוואות: עו״ד ד״ר רן מובשוביץ על המהפיכה שחולל פסק הדין בפרשת טלמצ׳יו
פסק הדין בפרשת טלמצ'יו (ע"א 1900/96) שינה מן הקצה אל הקצה את האופן בו ניגשים בתי המשפט לפרשנות צוואה. מדובר היה בלא פחות ממהפכה. עד לפסק הדין התבססה פרשנות צוואה על השיטה הדו-שלבית שלפיה בית המשפט התייחס קודם כל להוראות הכתובות בצוואה ורק אם אלה לא היו ברורות הוא בחן ראיות חיצוניות להוכחת כוונת המצווה.
בפרשת טלמצ'יו הציע נשיא בית המשפט העליון בזמנו, אהרן ברק, שיטה חד-שלבית הגורסת כי השופט יכול לקבוע על בסיס מידע אמין שלמנוח היה "רצון היפותטי" וכוונה שונה מזו העולה מהוראות הצוואה. בהתאם, ניתן לפרש, לתקן ואף להוסיף לצוואה הוראות שישקפו את רצונות האמיתי.
עם פרסום פסק הדין רבים העלו חשש שמוסד הצוואה ייפגע ושבתי המשפט ישכתבו צוואות. אך במשך השנים החששות התבדו והניסיון המעשי מוכיח כי שופטים מתערבים בלשון הצוואה רק במקרים נדירים.
הגישה המהפכנית שבבסיס פסק הדין טלמצ׳יו עשויה לתרום למימוש רצונו האחרון של המצווה. עם זאת, היא גם מעניקה תפקיד רחב, אולי רחב מדי, לשיקול הדעת השיפוטי בפרשנות צוואות. עד היום נראה שהאיזון הראוי נשמר ולהלכה שמור מקום של כבוד בארגז הכלים העומד לרשותו של פרשן הצוואה.
2. פלילי: עו״ד יובל זמר על הלכת הזיכרונות המודחקים של קורבנות עבירות מין
ב-2014 דחה בית המשפט העליון ערעור של אב שהורשע באונס בתו על בסיס חלום שחלמה וזיכרון שניעור בה (ע״פ 3958-08). בפסק הדין נקבע כי בית המשפט רשאי להסתמך על עדות קורבן עבירות מין שהודחקה במשך שנים עד כדי שכחה מוחלטת בהתקיים שני תנאים: מהימנותו ואמינות הזיכרון.
חרף התהודה התקשורתית לה זכה המקרה לא מדובר בפסק דין תקדימי או ראשוני וההלכה המאפשרת הסתמכות על זיכרונות מודחקים התקבלה למעשה בפסק דין מוקדם יותר.
בעקבות פסקי הדין הללו הוכרה תופעת הזיכרונות המודחקים בזירה המשפטית, על אף שהיא לא הוכחה באופן מדעי. כאן נעוצה גם הסכנה שבפסיקה זו שכן היא מרחיבה באופן לא מידתי את סוג הראיות הקבילות הנכנסות בשעריו של ההליך המשפטי.
באמצעות הפסיקה נקלטו אל תוך ההליך המשפטי ראיות שקיימת מחלוקת עמוקה לגביהן בקרב אנשי המדע והטיפול מתחום הפסיכולוגיה, חקר המח, ההתנהגות והזיכרון האנושי. האפשרות שאירוע טראומטי כגון התעללות מינית יימחק לחלוטין מהזיכרון אך יחזור ויעלה לתודעה לפתע כעבור מספר שנים מוטלת בספק רב מבחינה מדעית. מחקרים רבים מצביעים דווקא על האפשרות החלופית של זיכרון כן אך כוזב.
פסק הדין וההד התקשורתי לו זכה הובילו שורה של חוקרים מובילים להפיץ גילוי דעת הקורא לבית המשפט לבחון מחדש את קביעותיו בשים לב לידע המדעי העדכני בנושא.
3. מזונות: עו״ד אלינור ליבוביץ על התקדים שהפך את נטל המזונות לשוויוני
ביולי האחרון התחוללה ״רעידת אדמה״ בתחום דיני המזונות. עד אז אבות חויבו במזונות ילדיהם הקטינים גם אם חלוקת זמני השהות בין ההורים הייתה שווה וגם אם הכנסותיהם היו דומות. הפסיקה הסתמכה על הדין העברי המחייב את האב לזון את ילדיו.
הלכה תקדימית של בית המשפט העליון שפורסמה לפני כחצי שנה (בע״מ 919/15) יצרה שינוי משמעותי. נקבע כי כשמדובר בילדים מעל גיל 6 שהוריהם חולקים את זמני השהות עמם באופן שווה והכנסות ההורים דומות או שוות, האב לא יחויב במזונות.
פסק הדין יצר מהפכה של ממש ותיקן עיוות של עשרות שנים שהביא למצב בו אבות שהילדים שהו עמם מחצית מהזמן שילמו כפול: גם מזונות וגם הוצאות כשהילדים אצלם.
אין אלא להצטער שההלכה החדשה לא נקבעה ויושמה שנים קודם לכן, במיוחד בהתחשב במציאות המשתנה ובכך שנשים כיום משתכרות היטב ומעוניינות שהאב ייקח חלק בטיפול בילדים. ראוי להרחיב את תחולת ההלכה גם לילדים מתחת לגיל 6.
לאחרונה ניתנו לא מעט פסקי דין המאמצים את המתווה החדש בפסיקת מזונות. עם זאת עדיין ישנם פערים באופן שבו כל שופט מיישם את הפסיקה החדשה ולכן לזוגות גרושים עדיין מומלץ לנסות להגיע להסכמות בענייני המשמורת והמזונות באמצעות הסכם ולחסוך את הסיכון שבניהול הליך משפטי.
4. חוקתי: עו״ד נורית פיש על פסק הדין ששינה את המציאות לזוגות להט״בים
ב-1994 עלה לאוויר פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון שעסק באפליה על רקע נטייה מינית. ב-1989 הגיש יונתן דנילוביץ׳, אז דייל באל על, תביעה נגד החברה בה טען כי היא מפלה את בן זוגו בכך שהיא לא מעניקה לו כרטיס טיסה חינם על פי הסדר קיבוצי שהוחל על עובדי החברה. בית הדין פסק לטובת הדייל ונקבע שמדובר באפליה אסורה.
אל על ערערה על התוצאה לבית הדין הארצי לעבודה והפסידה. היא לא ויתרה ועתרה לבג״ץ שדחה את עתירתה (בג"צ 721/94). החידוש בפסק הדין הוא בכך שבפעם הראשונה הוכרו זכויות בני זוג מאותו מין המנהלים מערכת יחסים קבועה ויציבה.
החשיבות של פסק הדין עבור הציבור והמדינה היא עצומה. פסק הדין פרץ את הדרך למציאות חדשה והכרה במעמדם של חברי הקהילה ההומו-לסבית בישראל בכל תחומי החיים.
פסק הדין מהווה אבן דרך בגישה הליברלית והשפעתו מבורכת. פסיקה משמעותית זו מהווה את הבסיס לכל יתר פסקי הדין שבאו מאוחר יותר, בהם למשל הוכרו זכויות פנסיוניות של בני זוג מאותו מין, זכותם להורות ועוד. אין ספק שהפסיקה הזו היא פורצת דרך, מתקדמת ומקדמת.
5. צרכנות: עו״ד דוד מזרחי על פסק הדין שנלחם בהודעות ספאם
בפסק דין בעניין חזני שניתן ב-2014 הטיל בית המשפט העליון פיצויים גבוהים במיוחד (10,000 שקל) על חברת תעופה וספורט אתגרי ששלחה לאדם מספר רב של הודעות "ספאם".
לפסק הדין חשיבות רבה עבור הציבור הישראלי שכן הוא מבקש להפוך את שליחת הודעות "הספאם" ללא כדאית עבור המפרסמים. בית המשפט ציין כי העובדה שחברה נותנת אפשרות להסרה עצמאית מרשימת התפוצה, כשלעצמה, לא מחייבת הקטנת הפיצוי שנפסק לצרכן שנפגע. בהקשר זה הסבירו השופטים כי אין להטיל על הצרכן את החובה לבקש להסיר את פרטיו מרשימת תפוצה שהוא כלל לא ביקש להצטרף אליה.
פסק הדין סלל את הדרך להגשת תביעות צרכניות ייצוגיות רבות בנושא הודעות ספאם. רק לאחרונה אושרה תביעה ייצוגית כנגד חברת "ריבוק" בבית משפט השלום בתל אביב ונקבע במסגרת הסכם פשרה כי מאות חברי הקבוצה שקיבלו הודעות פרסומיות שלא כחוק יזכו לפיצוי של 75 שקל כל אחד.
תביעה ייצוגית נוספת אושרה נגד חברת בזק ששלחה לאלפי לקוחותיה מסרון פרסומי מבלי שביקשו לקבלו מראש. נקבע שעל אף שמדובר במסרון הכולל מידע אינפורמטיבי שנועד לתת שירות ולהקל על הלקוחות, יש לראות בו ״דבר פרסומת״ שבכוחו לעודד בעקיפין את הלקוח להוציא כסף מכיסו.
6. ביטוח: עו״ד סיגל רייך-הלל על פסק הדין שצמצם את חובת הגילוי המוטלת על המבוטח
כל מי שעשה פעם ביטוח חיים יודע שהמבטח יכול לנקוט ב״הליכי חיתום״, צעדים שמטרתם קבלת מידע רלוונטי על מצבו הבריאותי של המבוטח, כמו מילוי שאלון, הצהרת בריאות, בדיקות רפואיות, ויתור על סודיות רפואית ועוד.
פסק דין חשוב שניתן ב-2006 בעניין פיאמנטה (ע״א 1064/03) עסק במקרה של בני זוג שרכשו ביטוח חיים מחברת הביטוח אליהו במסגרת הלוואת משכנתא. טרם החתימה על הפוליסה לא הוצגו להם שאלות כלשהן. לאחר שהאישה חלתה בסרטן היא ביקשה תגמולים המבטחת אך האחרונה סירבה לשלם לה בטענה שהיא הסתירה את העובדה שהמחלה התפרצה אצלה בעבר.
לאחר מותה, תביעת העיזבון שלה נגד החברה התקבלה. השופטת עדנה ארבל קבעה כי עצם הצגת השאלות בפני המבוטח מעבירה לו מסר בדבר החשיבות שעליו לייחס למידע המבוקש. בהתאם לכך, אי-הצגת שאלות עשויה להביא את המבוטח לידי מסקנה מוטעית כי אין למבטח צורך ועניין במידע והוא עשוי להניח שלא מדובר בנושא מהותי.
השופטת הדגישה כי לחברות הביטוח אמצעים להשגת המידע הדרוש להן, והן יכולות בנקל להעריך את הסיכון הצפוי להן. לפיכך, חובת הגילוי המוטלת על המבוטח מצומצמת למתן תשובות לשאלות שחברת הביטוח מציגה לו בכתב.
לפסק הדין חשיבות גדולה בתחום הביטוח. הוא מביא לידי ביטוי את פער הכוחות בין חברות הביטוח לבין המבוטחים ומגן עליהם מפניהן.
7. עבודה: עו״ד איריס אלמוג על פסיקת בג״צ שנלחמה בהפליית נשים בשוק התעסוקה
בעבר פסקי הדין שעסקו ביישום חוק שכר שווה לעובדת ולעובד התמקדו בניתוח השאלה האם העבודות שביצעו הגבר והאישה היו זהות (במהותן או שוות ערך).
פסק הדין מכונן שניתן ב-2012 עסק בתביעה של עובדת הום סנטר, אורית גורן, שגילתה יום אחד שהיא מרוויחה הרבה פחות מחבר לעבודה שמבצע אותה עבודה בדיוק (בג״צ 1758/11). בפסק הדין כלל לא הייתה מחלוקת כי שני העובדים ביצעו עבודות זהות והשאלה שעמדה לדיון הייתה מתי למעסיק מותר לשלם שכר שונה לעובדים המבצעים את אותה העבודה.
בבג"צ גורן נקבע כי מעסיק אינו רשאי להנציח פערי שכר בין נשים לגברים בטענה שנסיבות חיצוניות כמו אופן ניהול המשא ומתן או תנאי השוק השפיעו על הבדלי השכר.
בג"ץ קיבל את הטענה שחופש המשא ומתן מביא להנצחת התוצאה הלא שוויונית של פערי שכר מגדריים בשוק העבודה, והנשיאה (בדימוס) דורית ביניש סקרה באופן מקיף את הצורך בהגנה על נשים מפני אפליה ואת התופעה החמורה של פערי שכר מגדריים בשוק העבודה.
מעבר לכך, פסק הדין ביסס את זכות העובדת לקבל לא רק פיצוי על הפרשי השכר מכוח חוק שכר שווה אלא גם מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. חידוש נוסף בפסק הדין הוא בהעברת הנטל מהעובד למעסיק להראות כי הפערים בשכר אינם מעידים על הפליה עקב מין.
מאבקה של אורית גורן ופסק הדין בעניינה הביא לפריצת דרך במלחמה בפערי השכר ובהבדלים בקידום נשים במשק ואולם נותרה עוד כברת דרך כדי לבסס את מעמדן בשוק העבודה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין