6 שנות איחור במסירה: רוכשי פנטהאוז יקבלו 600 אלף שקל

"אני רק המנהל", טען הנתבע ביחס לפרויקט הוספת דירת הגג בת"א. אלא שביהמ"ש שוכנע: הוא היה המושך בחוטים – ועליו לשאת בפיצוי על העיכוב המשמעותי

פנטהאוז בתל אביב נמסר באיחור של כ-6 שנים – רוכשיו יקבלו כ-600 אלף שקל: כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בהרצלייה. השופטת אילת הרנוף דחתה את ניסיון הנתבע להרחיק עצמו מהאירוע בטענה שהיה "רק מנהל" הפרויקט להוספת דירת הגג. היא שוכנעה שהלכה למעשה, האיש היה המוציא והמביא במסגרת המיזם, ולכן האחריות לפיצוי רובצת על שכמו.

לפני כ-13 שנה חתמו התובעים על הסכם לרכישת פנטהאוז ברחוב בר כוכבא שבתל אביב, בעלות של 5,750,000 שקל. מדובר היה בפרויקט להוספת ארבע דירות על גג בניין קיים, שהעליונה שבהן היא הדירה מושא ההליך. בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, נקבע שהנכס יימסר לתובעים עד לאוגוסט 2015, וכי במקרה של איחור ישולם להם פיצוי חודשי בסך 10,500 שקל.

אלא שבפועל נמסר הפנטהאוז לרוכשיו רק ביוני 2018, וגם אז – ללא "טופס 4", שניתן בחלוף 3.5 שנים נוספות, בדצמבר 2021, כלומר למעלה מ-6 שנים ממועד המסירה החוזי. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט, אותה העמידו הרוכשים על כ-1.1 מיליון שקל בגין העיכוב הממושך, בן 76 החודשים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ופיצוי עבור עוגמת נפש.

מנגד טען הנתבע שאינו אחראי לאיחור במסירה מכיוון שהיה "רק" מנהל הפרויקט. לטענתו התובעים - כחלק מקבוצת הרוכשים - הם אלה שהתקשרו עם הקבלן המבצע, אשר מצדו גרם לעיכובים בבניית המיזם, ולכן האחריות ללוחות הזמנים של התקדמות הבנייה מוטלת עליהם. עוד נטען כי התביעה הוגשה בחלוף יותר מ-7 שנים מאז מועד המסירה החוזי, ובכך התיישנה.  

אין מסירה ללא טופס 4

השופטת הרנוף דחתה את ניסיון הנתבע להרחיק עצמו מהאירוע ולהימנע מפיצוי בגין האיחור הממושך. היא קבעה ש"השאלה כי הנתבע היה רק 'מנהל הפרוייקט' מטעם קבוצת הרוכשים או רק 'יזם' או כל הגדרה אחרת, אין בה כדי להשפיע על כך שהנתבע - יהיה תפקידו אשר יהיה - התחייב למסור לתובעים את הדירה עד ליום 12.8.2015, והפר את התחייבותו".

על אף דבריה אלו, שוכנעה השופטת כי "היחיד שמשך בחוטים היה הנתבע", וכי התובעים לא היו מעורבים כלל בהתקשרות עם הקבלן המבצע. הודגש שבמהות, מי שהתקשר עם האחרון היה הנתבע – הוא זה שבחר בו, הוא זה שקבע את התמורה שתשולם לו ואת לוחות הזמנים, והוא זה שעמד מולו במהלך ביצוע ההסכם והביאו לכלל סיום.

לאור זאת קבעה השופטת שהנתבע הפר את התחייבותו למסור לרוכשים את הפנטהאוז בזמן, וכי האחריות לכך מוטלת עליו. היא הבהירה, בתוך כך, שאין לראות בהעברת החזקה טרם קבלת "טופס 4" כמסירה כדין, כך שיש לשקלל בתקופת הפיצוי אף את 3.5 השנים שחלפו מאז כניסת התובעים לדירה ועד לקבלת הטופס. לצד האמור, נקבע שבתקופה זו מוצדק להפחית את הפיצוי המוסכם שכן התובעים גרו במהלכה בפנטהאוז – הגם שהבנייה לא הושלמה ולא התקבל טופס 4 – מבלי שנדרשו לשלם דמי שכירות על מגורים חלופיים.

פסק הדין נחתם בחיוב הנתבע לשלם לרוכשי הפנטהאוז פיצוי בסך 541,523 שקל בגין האיחור במסירה, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות של 70,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד אביחי סלהוב ו/או עו"ד בן עטיה
• ב"כ הנתבע: עו"ד ויקטור שטקל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.