האישה נתקלה בכבל שהונח במקום במסגרת חגיגות יום ירושלים. רוב האחריות הוטלה על המועצה וחברת הבטיחות ששכרה
השופטת קרן מילר קיבלה לאחרונה תביעת נזיקין שהגישה תושבת אפרת נגד המועצה המקומית. האישה נפלה כשנתקלה בכבל חשמל שהונח לצורך הגברה בחגיגות יום ירושלים. השופטת קבעה שהיו חלופות בטיחותיות יותר להנחת הכבל. את הפיצוי ישלמו המועצה, חברת הבטיחות של האירוע וכן ספק ההגברה וספק הגנרטור. על התובעת הוטל אשם תורם של 15%.
התובעת סיפרה כי במאי 2015 הלכה כהרגלה הליכת ערב עם בן זוגה ונתקלה בכבל חשמל שהונח על המדרכה לצורך העברת חשמל לחגיגות יום ירושלים שהתקיימו באותו יום ביישוב. היא נפלה ונפגעה בשורש כף ידה השמאלית, בפניה ובשיניה.
לדבריה, החגיגות התקיימו בפארק בו הועמדה הבמה והיה צורך בהצבת גנרטור שיספק גיבוי לחשמל באירוע. לגנרטור היה מחובר כבל שנמשך עד לאזור הבמה וחצה את המדרכה כולה לרוחבה.
התובעת טענה כי אף שהכבל היה מכוסה ביריעת PVC, הוא בלט מתחת ליריעה וגרם למעידתה.
התביעה הוגשה נגד המועצה המקומית אפרת שארגנה את החגיגות. המועצה הגישה הודעת צד שלישי נגד מי שסיפק שירותי הגברה לאירוע ונגד החברה שבנתה את תכנית הבטיחות. ספק ההגברה שלח הודעת צד רביעי למי שלטענתו סיפק את הגנרטור לאירוע והניח בפועל את הכבל.
המועצה טענה כי התובעת לא הוכיחה את גרסתה ויש סתירות בעדותה. כמו כן לדבריה, לא הוכח שהכבל היה מכוסה ביריעה. היא הוסיפה כי בכל מקרה לא קיימת התרשלות מצידה שכן גם לגרסת התובעת הכיסוי היה בולט לעין והמקום היה מואר ומשולט. לחלופין נטען כי יש לייחס לתובעת 100% אשם תורם.
איש ההגברה הצטרף לטענות המועצה וטען כי לא הוא הניח את הכבל אלא ספק הגנרטור. חברת הבטיחות טענה לחוסר זהירות של התובעת שהלכה בסביבה שבשל האירוע הייתה לא מוכרת לה וכשכיסוי הכבל היה בולט.
ספק הגנרטור טען כי אין לו כל אחריות וכי איש ההגברה הורה לו איפה למקם את הגנרטור והכבל.
היו חלופות
השופטת קרן מילר מבית משפט השלום בירושלים קבעה שהמועצה התרשלה. היא כתבה בהקשר זה כי מהעדויות עלה שבמועד האירוע לא הייתה חלופה למיקום הגנרטור והכבל אך זמן מה לאחר מכן בוצע שיפוץ שאיפשר את הצבת הגנרטור באופן שלא ייאלץ להעביר כבל לאורך המדרכה.
המסקנה היא שניתן היה להסדיר את האזור כך שיאפשר להימנע מהנחת הכבל על המדרכה. חלופה נוספת שעלתה היא העברת הכבל מעל תחנת האוטובוס והשיחים הסמוכים לפאר או הותרת הכבל על המדרכה אך ניתוב הולכי הרגל למדרכה ממול.
כמו כן, ניתן היה לשים על הכבל יריעה בעלת צבעים בולטים יותר שיאפשר להבחין בו גם בשעות הערב החשוכות.
עם זאת, השופטת הטילה על התובעת אשם תורם קטן מכיוון שהיא הכירה את המסלול וידעה שמתקיים במקום אירוע כך שהיה עליה לנקוט במשנה זהירות.
את רוב האחריות הטילה השופטת על המועצה וחברת הבטיחות. אחריות קטנה הוטלה גם על ספק ההגברה ואיש הגנרטור מכיוון שלא בחרו כיסוי מתאים ובטוח יותר לכבל.
בסופו של דבר הוטלה אחריות של 45% על המועצה, 40% על חברת הבטיחות, 10% על איש ההגברה ו-5% על ספק הגנרטור.
השופטת קבעה שהתובעת נותרה עם נכות של 28%. סך כל הפיצוי לאחר ניכוי אשם תורם של 15% הועמד על סך של 196,350 שקל, בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 20% והוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד אילן פרגר
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יפעת נפתלי
- ב״כ ספק ההגברה: עו"ד חלי תורן
- ב״כ ספק הגנרטור: עו"ד מוניק אונונה
עו"ד זאב פרל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין