12 שיניים נעקרו שלא לצורך. הפיצוי: כ-650 אלף ש'

בנוסף לנזק הפיזי פיתחה הצעירה גם חרדות ודיכאון. הנתבעים ניסו לגלגל את האחריות זה על זה, אך ביהמ"ש קבע: שני הרופאים אחראיים

צעירה שעברה טיפול שיניים רשלני, במסגרתו איבדה לשווא תריסר משיניה, תקבל פיצויים והוצאות של כ-650 אלף שקל - כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בחיפה במסגרת תביעת רשלנות רפואית. כשבועיים לאחר תחילת הטיפול נפטר הרופא והתובעת הגיעה לקליניקה של הנתבע, שסיפר כי העניק לה שירות בחינם מכיוון ש"ריחם עליה". השופט הדר מסורי הטיל את עיקר האחריות לנזקים (85%) עליו, ואת היתר – על יורשי המנוח.

מדובר בבת 34 שפנתה למרפאת שיניים עקב כאבים בלסת העליונה. זמן קצר לאחר תחילת הטיפול נפטר הרופא המטפל, והיא עברה לקליניקה של הנתבע, שלטענתו היה מתלמד של המנוח. שאר הנתבעים הם יורשיו של האחרון, אלמנתו ובנו, וחברת "הראל" שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית. בתביעה שהגישה הצעירה, טענה לנזק בלתי הפיך שגרמו לה הרופאים, בדמות עקירת 12 שיניים שלא לצורך.

התובעת סיפרה שעברה טיפולי שורש "באופן גורף, במטרה להכתיר את כל הפה", וזאת ללא הסכמתה מדעת. היא שיתפה על "ייסורים רבים ונזקים וסבל בכל רובדי החיים" שהיו מנת חלקה מאז ההליך הרשלני, ודרשה פיצוי של כ-1.7 מיליון שקל. מומחים רפואיים מטעם בית המשפט חיזקו את עמדתה: הם קבעו שהטיפול בוצע תוך חריגה מהמצופה מרופא סביר, והותיר אצל הצעירה, מלבד הנזק הפיזי, גם הפרעת הסתגלות דיכאונית וחרדתית.

הרופא השני ויורשי הרופא הראשון ביקשו להטיל אחריות זה על זה. לגופו של עניין, טען הרופא השני להגנתו, היה, כאמור, רק מתלמד של המנוח אך לא טיפל בעצמו בצעירה. בהמשך הודה אומנם שהתובעת הגיעה אליו לקליניקה לאחר מות הראשון, ואולם לדבריו כל שביצע בשלב זה היה השחזת שיניים ולקיחת מידות בהתאם לבקשתה, וזאת ללא עלות מכיוון ש"ריחם עליה".

קו הגנה חלש

השופט מסורי דחה את קו ההגנה של הרופא השני. "אינני מקבל את טענתו לפיה לא התרשל בטיפולו בתובעת במרפאתו הפרטית", כתב, על רקע הודאתו שלא הכין תכנית טיפול אלא פעל בהתאם להנחיות המטופלת. מכל מקום, הבהיר השופט, "בטיעון הנתבע אין התמודדות עם טענות ההתרשלות כפי שפורטו על-ידי מומחה בית המשפט, ואין בטענה לפיה פעל על-פי הנחיות התובעת כדי לסייע בו, או לפוטרו מאחריות".

אלא שלמסקנת השופט, אין לקבוע שכל האחריות תוטל רק על הרופא השני, זאת בהיעדר רשומה רפואית היכולה לאשר שהמנוח פעל כהלכה, הגם שחלפו כשבועיים בלבד ממועד תחילת הטיפול ועד למותו. מנגד נקבע שכן מוצדק להשית את רוב האחריות על הנתבע, נוכח ההבנה שגם אם קודמו טיפל בתובעת עד יומו האחרון - הרי שמדובר בתקופה קצרה ביותר מטיפול שכלל עשרות ביקורים.

בנסיבות העניין קבע השופט ש-85% מנזקי הצעירה הם באחריות הרופא השני, בעוד 15% מהם יוטלו על יורשי הרופא הראשון וחברת "הראל".

בדיון על אודות הנזק עמד השופט על הנכות המיותרת שנגרמה לצעירה בשל הטיפול הרשלני. הוא כתב ש"התרשלות הנתבע גרמה לנכות רפואית בשל עקירת 12 שיניים שלא לצורך", וציין את "הקושי והסבל הכרוך בביצוע הטיפולים בעתיד, הכוללים טיפולים חוזרים ומכאיבים שנדרשו ויידרשו לאורך זמן", ככאלה המצדיקים פסיקת פיצוי הולם.

בסופו של יום חויבו הנתבעים, בהתאם לחלקם, לשלם לצעירה 528,300 שקל עבור ראשי הנזק השונים – כגון הפסדי שכר, עזרת צד שלישי וכאב וסבל – בתוספת הוצאות משפט וכ-125,000 שקל שכ"ט עו"ד.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.