אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> 100 שנה של הליך בוררות והדרך החדשה

100 שנה של הליך בוררות והדרך החדשה

מאת: ישראל שמעוני, עו"ד; רונן סטי, עו"ד | תאריך פרסום : 20/04/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

100 שנה של הליך בוררות והדרך החדשה

ישראל שמעוני, עו"ד; רונן סטי, עו"ד

ע"פ עוה"ד שמעוני וסטי יש ליצור דרך חדשה בהליך הבוררות, שכן המצב הקיים בארץ מחייב מפנה באיכויות הליך הבוררות הנוהג ומאפייניו. המחברים מציעים, בין היתר, לנהל את הליך הבוררות ע"י צוות בוררים בעלי איכותיות משפטיות, עסקיות וחשיבה גישורית החיונית כל-כך לפתרון סכסוכים באופן מעשי וראוי, ולייסד ערכאת ערעור מקצועית. שינויים אלה ואחרים עשויים ליצור דרך חדשה לניהול הליך בוררות כחלופה ראויה למעוניינים לפתור את המחלוקות מחוץ לכתלי בתי המשפט

 
 

מבוא

חוק הבוררות התשכ"ח 1968 החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. מאז עברו יותר מ - 100 שנה בהם לא תוקן חוק הבוררות בהתאם לשינויים הדינמיים בעולם העסקים והמשפט. תמונת המצב מחייבת שינוי שיביא לדרך חדשה בה הליך הבוררות יהווה חלופה מתאימה ומושכת לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט.

הכשלים בהטמעת הליך הבוררות הנוהג בארץ

הליך הבוררות עוגן בחקיקה הישראלית בשנת 1968 בחוק הבוררות - התשכ"ח - 1968. בזמנו, נראה היה כי הליך הבוררות עשוי לתת מענה ראוי ויעיל לכל המעוניינים בקיום הליך שיפוט והכרעה, אך מחוץ לכתלי בתי-המשפט[1].

על-כן כוללים חוק הבוררות וההסכם הבוררות המצוי בתוספת לחוק שורת הקלות ביחס להליך השיפוטי המקובל אשר בחלקם אף הושרשו כחלק אינטגרלי מהליך הבוררות הנוהג. ואולם, בחינת הליך הבוררות במבחן המציאות חושפת תמונה של הליך הסובל מהתנגדות וביקורת. במהלך השנה האחרונה מונו בסה"כ 52 בוררים ע"י ראש לשכת עורכי-הדין, מקור אשר עשוי להיות מרכזי למינוי בוררים.

מצב זה ניתן לשינוי אשר יכניס רוח חדשה בהליך חשוב זה ויוציא תחת ידיו צדדים ועורכי-דין שבעי רצון מאיכות מהלכיו וכפועל ותוצאותיו.

מפת הקשיים

א. פטור מכללי המשפט המהותי, מדיני הראיות ומסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט[2]:

פישוט סדרי הדין לכשעצמו מבורך הוא. די בעמידה על השימוש שנערך בכללי סדרי הדין בבית המשפט ככלי ניגוח ומאבק משפטי כדי להסיק את המסקנה הפשוטה: 500 סדרי דין על סעיפיהם הקטנים מקשים לא פעם על ניהול משפט יעיל דווקא המוציא תחת ידיו תוצאה סבירה בהכרח. כללים אלו עלולים דווקא לעמוד בעוכריה של תוצאה ראויה המשרתת את האינטרסים של הצדדים: הם מהווים עילה לדחיית מועדים שוטפת, הם יוצרים משפט "מהותי" פרוצדורלי וחשוב לא פחות ואולי אף יותר והם אינם מסבירים פנים לקהל הלקוחות אשר היה מעוניין בקבלת תמונת כללים בהירה ופשוטה לניהול והשתתפות במשפט.

יחד עם זאת, פטור גורף מכללי המשפט המהותי ומכללי הדין מטיל על כתפי הבורר משימה חשובה ביותר. עליו להחליף את כללי הדין בשיקול דעת ראוי. על-כן המדיניות הפרשנית לגבי היקף סמכותו של הבורר מצד בתי המשפט מרחיבה וקובעת ורואה חשיבות רבה להפעלתה לשם השגת מטרות הבוררות וקבלת החלטה מהירה במכלול המחלוקות בין הצדדים.

שיקול דעת זה אינו ברור מאליו. הוא מחייב יושרה מקצועית, הבנה, לפחות בסיסית, של כללי יסוד לניהול משפט, הבנה בדבר מהותה של הכרעת הדין ויכולת להתמודד עם קשיים במהלך הליך הבוררות המתעוררים בזמן אמת.

ב. פטור מנימוק פסק-הבוררות

שערו בנפשכם הליך בוררות אשר הכרעתו בעלת משמעות כלכלית לצדדים. ההליך הסתיים בהכרעה על פיה נדחתה או התקבלה תביעה על-סך של 500,000 ₪ או 5 מיליון ₪ ללא נימוק. כיצד מרגיש הצד המפסיד? מה הוא חושב על הליך הבוררות? על הבורר? ונניח כי התהליך התנהל כהלכה; האם ניהול אחראי של התהליך משאיר את הצד המפסיד מסופק? שבע-רצון?

ברור שלא!

אם כן, עיון בכלל הפוטר מנימוק פסק-הבוררות חושף את בטנו הרכה.

כיום, ראוי כי הכרעה תהא מנומקת. ראוי כי תהא מבוססת לא רק על הבנה משפטית כי אם על הבנה של חשיבה עסקית והסכמית. חשוב כי הנימוק יהא ברור ויביא בפני הצדדים את קו חשיבתו של הבורר.

פסק-בוררות שאינו מנומק הוא פגום בעינינו שכן במבחן המציאות, ובוודאי כאשר מדובר בעניינים כבדי משקל הוא אינו מספק את אחד האינטרסים החשובים של הצדדים: וודאות ביחס לקו ההכרעה ולא רק ביחס לתוצאה שלה.

ג. העדר זכות ערעור על פסק-הבוררות

כב' השופט אליעזר ריבלין פסק לאחרונה ברע"א 7642/02 בבית המשפט העליון ביחס לאפשרות הערעור בהליך הבוררות כי "כידוע אין טעות ביישום הדין המהותי נמנית עם העילות המצדיקות ביטול פסק בוררות, ובית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות". מצב זה מחייב שינוי על-מנת לקיים את מוסד הבוררות באופן ראוי וכאלטרנטיבה מעשית להכרעת בתי-המשפט בארץ.

ועוד: בפירוש הוראות סעיף 38 לחוק נקטה הפסיקה גישה מרחיבה של התערבות מצומצמת מצד בתי-המשפט בענייני בוררות[3]. במקרה זה, פנה המפסיד בפסק בשתי תביעות לביהמ"ש המחוזי - האחת, בקשה לביטול הפסק; האחרת, בקשה לפסק דין הצהרתי בדבר בטלותו. משנדחו בקשותיו, הגיש ערעור בהתאם לס' 19(א) לחוק בתי המשפט, התשי"ז - 1957, ולאחר מכן אף הגיש בקשה לרשות לערער, "במידה שרשות זו דרושה". הרשם, דחה את הבקשה בטענה כי אין מדובר בצרוף שתי עילות, שניתן היה לתבען בנפרד. משנדחתה העילה המקורית, צריך היה לבקש רשות לערער לפי ס' 38 לחוק הבוררות; ומשלא הוגשה תוך המועד הקצוב - אין תרופה על דרך הפיכת העילה הנגררת לעילה העיקרית, תוך חיפוש הזכות לערעור.

הבורר, בדומה לשופט, הנו יצור אנושי לכל דבר ועניין. משכך, יכול ובתום-לב תיפול טעות בפסק- הבוררות שיצא תחת ידיו. ייתכן כי טעות זו תהא טעות מהותית ומשמעותית וייתכן כי תהא פעוטה וקלה אך אין כל ערובה כי לא יטעה.

מצב זה בו לא מתקיימת ערכאת ערעור על הליכי בוררות איננו אפשרי ואף אינו נסבל, שכן גורלם של הצדדים הצפויים להיחרץ על בסיס תוצאות הליך הבוררות. לפיכך, יש לקיים ערכאת ערעור ראויה במסגרת הליך הבוררות. זו לא זכות, אלא חובה למען חוסנו של הליך זה והטמעתו בציבור.

"הדרך החדשה" בהליך הבוררות

לאור האמור לעיל, המצב הקיים מחייב מפנה באיכויות הליך הבוררות הנוהג ומאפייניו. מפנה זה עשוי להתרחש בדרך של התאמת כללי הבוררות לצרכי הארץ ויושביה כיום. נדון במפנה זה במסגרת "הדרך החדשה" בהליך הבוררות.

קווי היסוד

תפיסת היסוד של הליך הבוררות המקובל אינה משתנה. יחד עם זאת, נבדלת הדרך החדשה מהליך הבוררות הרגיל במספר חידושים והתאמות הנדרשים לתקופה הנוכחית.

1. ניהול הליך הבוררות על-ידי צוות בוררים

הליך בוררות בהסכמה נערך על-ידי שני בוררים. שני הבוררים יחדיו חובקים הבנה ויכולת ב -3 מישורים ככל שמדובר בבוררות בתחום המסחרי:

הבנה משפטית של הסכסוך: היינו, יכולת ניתוח משפטי של הביטי הסכסוך ויכולת הכרעה בין גרסאות הצדדים וטיעוניהם המשפטיים.

הבנה עסקית של הסכסוך: יכולת הבנה של המהלכים העסקיים נשוא הסכסוך בעיני כל אחד מן הצדדים, גם אם הם עומדים בסתירה למשמעות המשפטית ומתן משקל הולם לשיקולים אלה בהליך זה.

חשיבה וכריזמה הסכמית: יכולת חשיבה הסכמית באשר לאפשרויות סיום הסכסוך בהסכם, אשר ייתן מענה לצרכים של הצדדים ומטרותיהם. היינו: לא רק חשיבה המכריעה בין פעולותיהם ומחדליהם של הצדדים בעבר, אלא חשיבה המתייחסת לעתיד היחסים העסקיים בין הצדדים, האינטרסים שלהם מאחורי העמדות ומתן הנחיות במהלך הבוררות אשר יסייעו לצדדים בניהול משא-ומתן ישיר ואפקטיבי ביניהם בחסות הליך הבוררות.

שילוב ההבנה המשפטית והעסקית יחד עם כישורי חשיבה הסכמית יוצרים צוות של בוררים בעל אמות-מידה ייחודיות, אשר הנו בעל יכולת ליצור סינגריה בין קווי החשיבה השונים במטרה להכריע בסכסוך באופן איכותי וראוי מעבר להכרעה המתמקדת במימד מקצועי אחד.

2. חובת נימוק פסק הבוררות

הכרעת סכסוך הינה עניין בעל משמעות רבה לכל אחד מן הצדדים.

כפי שציינו קודם, פסק-בוררות שאינו מנומק הוא פגום ואינו עומד במבחן המציאות.

פסק-בורר שעגן לתוכו הסכמות שהושגו בין הצדדים במהלך הליך הבוררות יוצר איכות אחרת של תוצאה. ניתן להסכים או לחלוק על התוצאה אך ניתן להבין את בסיסה. ניתן לנסות ולערער עליה במסגרת הדרך החדשה המוצעת עם כלל הסיכונים והעלויות הכרוכים בכך, אך הערכאה בפניה יתנהל הערעור תוכל להתרשם ממהלך ההכרעה ואיכותו.

מסיבות מיוחדות ניתן לחרוג מכלל הנימוק: ייתכן כי היקף הסכסוך קטן ולא ישפיע על הצדדים, ייתכן כי הצדדים מעוניינים כי צד שלישי יכריע על דרך של פשרה ותהליך קבלת החלטותיו איננו מעניין אותם.

ברם, אין-ספק כי ברב המקרים הליך ראוי מחייב הנמקה בסופו.

היקף ההנמקה תלוי ברצון הצדדים והסכמת הבורר: קרוב לוודאי כי הוא יתמקד בשיקולים העיקריים שעמדו לנגד עיני הבורר, התרשמותו מן העדים והכלים שהפעיל למען קיום שיקול דעת ראוי. ההנמקה אינה צריכה להסתמך על כללי הדין המהותי, היא אינה צריכה להתייחס לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט.

היא צריכה להיות שקלול של ההיבטים המשפטיים והעסקיים הנוגעים לסכסוך, יחד עם תוצאות מהלכי ההסכמה אשר התרחשו במהלך הבוררות ככל שהתרחשו והמרתם לערכי סבירות במישורים אלו. זו עשויה להיות הכרעה אשר תשדר הגינות ואיזון. כל אלו ישרתו את האינטרסים של הצדדים בדבר ציפיותיהם מן הבוררים והתהליך.

3. זכות ערעור על הכרעת הבוררים

בקשת הנושאים הנידונה בהסכם הבוררות ניתן ויש לייסד ערכאת ערעור מקצועית. סעיף מסוג זה בהסכם הבוררות יצור מפנה חד באשר לאהדת הליך הבוררות והפקת תועלת מיתרונותיו. עיגונה של ערכאה זו יהא כבר בהסכם הבוררות. בתחומי הבוררות העסקית אנו מוצאים כי יש להרכיב ערכאה זו משלושה בוררים:

א. שופט בדימוס - אב בית-הדין

הליך הבוררות הנו הליך שיפוטי בראש וראשונה. לשופט בדימוס כלי שיפוט וניסיון עשיר. כהונתו כאב בית-הדין ראויה. הוא עשוי להנחות יחד עם חבריו למותב את הדיון ולהנהיג אותו לידי הכרעה או הסכמה בהתאם לנסיבות.

ב. עורך-דין

קיימת חשיבות רבה לנוכחות הדמות המשפטית המלווה סכסוכים רבים מנקודת מבטו של עורך-הדין. הבנת הפרקליטים וטיעוניהם על-ידי חבר למקצוע שונה מתפישתם על-ידי השופט. היא משלימה ולכן מקומו של עורך-הדין בערכאת הערעור חשובה. היה והצדדים לא סיכמו על זהותו מראש הוא ימונה על-ידי ראש לשכת עורכי-הדין בישראל.

ג. איש עסקים בכיר

אחד המפנים החשובים ביותר הנו שילוב איש עסקים בכיר אשר ימונה על-ידי נשיא לשכת המסחר בישראל. המשפט מהווה תלבושת לסכסוך העסקי. גרעין הסכסוך מצוי בליבת העסקים והחשיבה העסקית. דווקא דמות מובילה בתחום זה המקובלת על הצדדים יכולה לבחון את הדברים מנקודת הראות העסקית ויחד עם הצוות המשפטי לבחון את טיעוני הערעור גם במישור מכריע זה.

ערכאת ערעור זו תתן מענה אישי ומקצועי לצדדים בהליך הבוררות. היא תוכל לבחון את הטיעונים השונים ולהבטיח תוצאה מהימנה לא רק במישור המשפטי, כי אם גם במישור העסקי.

4. מהלכי הסכמה במהלך הבוררות

הבוררים יהיו רשאים להנחות את הצדדים לנהל משא-ומתן הסכמי ביניהם במטרה לגבש פתרון סביר הנותן מענה לאינטרסים שלהם על בסיס אמות מידה אובייקטיביות. לשם כך, יישמו הבוררים את כישוריהם הגישוריים וינחו את הצדדים בדבר הדרכים ליישוב הסכסוך מחוץ לחדר הבוררות. הנחיות אלו יהיו בגדר הצעות בוררים לניהול משא-ומתן במקביל להתקדמות במסלול ההכרעה בהליך הבוררות. יודגש, כי הבוררים לא יהפכו למגשרים אלא יישמו מיומנויות ליצירת הסכמה הלקוחות מעולם המשא-ומתן וגישור, לדוגמא: הסתייעות במומנטום מתאים שנוצר, תקשורת בונה בין ב"כ הצדדים, שאילת שאלות בדרך בונה הסכם וכיו"ב.

הבוררים יהיו רשאים ליתן משקל בהכרעתם ברכיב ההוצאות ולמידת הרצינות בה ניהלו הצדדים משא-ומתן ליישוב המחלוקת במקביל למסלול ההכרעה בהליך הבוררות.

הבוררים יהיו רשאים לקיים בהסכמת הצדדים או לפי בקשתם מהלך יישוב סכסוך במהלך הליך הבוררות. במהלך זה יסייעו הבוררים לצדדים לגבש הסכמות ביניהם; היה וההסכמה בין הצדדים תבשיל לידי סיום מלא של הסכסוך היא תסיים את הסכסוך. במידה שלא - יימשך הליך הבוררות.

סיכום ומסקנות

מצב הליך הבוררות בארץ מחייב התאמה אשר תיצור שינוי ביחס ציבור עורכי-הדין, הקהילה העסקית והציבור הרחב אליו. הליך הבוררות הינו הליך שיפוטי, אך יכול גם יכול לסייע כהליך הסכמי. הדבר עשוי לתרום באופן משמעותי למהפכה בתפיסה השיפוטית אשר תקח בחשבון את האינטרסים של הצדדים, מטרותיהם וצרכיהם לעתיד ולא רק את מעשיהם בעבר. הדבר ישדר אמינות ורצינות גבוהות יותר ביחס למטרת הבוררים ויכולתם לסייע לפתרון הסכסוך. הוא יצור איזון בין זכות ערעור ראויה לבין שימוש ראוי בה. הוא יציג בפני הצדדים כחלק אינטרגלי מן הפסק את מהלך ההכרעה ולא רק תוצאתו. הוא ינוהל על-ידי צוות בוררים בעל איכותיות משפטיות, עסקיות וחשיבה גישורית החיונית כל-כך לפתרון סכסוכים באופן מעשי וראוי. הצעתנו מהווה סינתזה של ישן וחדש. היא עשויה ליצור דרך חדשה לניהול הליך בוררות כחלופה ראויה למעוניינים לפתור את המחלוקות מחוץ לכתלי בתי המשפט.


פסה"ד שאוזכרו במאמר:

ע"א 9918/03 שובל נגד גרי אלכסנדר בע"מ

רע"א 7642/02, משה כץ נגד ציפורה גוטליב


* בוררים ומגשרים. עו"ד שמעוני הינו ס. ראש לשכת עוה"ד וחבר המועצה הארצית. יו"ר הועדה ליחב"ל- צ'כיה, הונגריה ורומניה. עו"ד סטי הינו מחבר הספר "דרך הגישור להסכם". יו"ר ועדת הגישור והבוררות במחוז ת"א והמרכז.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1] כדברי הסבר להצעת החוק נאמר כי יעודה העיקרי הוא לשמש אמצעי נוח , מהיר, וחסכוני מחוץ לכותלי בימ"ש, ולהקל על ידי כך את המעמסה שעל בתי המשפט. המשכה של מגמה זו הוא בתיקון מס' 5 לחוק בית המשפט תשנ"ב בו הוסף לחוק סעיף 79ב המאפשר לבית המשפט בהסכמת בעלי הדין להעביר עניין שלפניו לבוררות. ראה לעניין זה ע"א 9918/03 שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ ניתן ביום 12.9.04.

[2] ראה סעיף יד' לתוספת לחוק הבוררות: "בורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי-המשפט." הוראה זו קיימת בהסכמי בוררות רבים הנחתמים בין צדדים להליך בוררות בתחילתו ושאינם מחילים את התוספת לחוק הבוררות.

[3] פסק הדין ניתן בעניין ע"א 4657/90 רפאלי נ' רפאלי.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ