בפסק דין שניתן בביהמ"ש העליון בהרכב של 7 שופטים, נקבע כי תנאי של אי תחרות בהסכם לפירוק שותפות הנו הסדר כובל.
חברת טבעול, העוסקת בייצור ובשיווק של מוצרי מזון דמויי בשר, וקיבוץ אילון, העוסק בייצור ושיווק של מוצרי מזון שמקורם בדגים, כרתו ביניהם חוזה להקמת שותפות שקראוה "שף - הים". כאשר שותפות זו לא צלחה כרתו הצדדים ביניהם הסכם פרידה, אשר בו התחייבו שלא להתחרות זה בזה במשך 5 שנים, דהיינו עד לתאריך 31.5.99.
במהלך תקופת הסכם אי התחרות, זכתה שף הים במכרז שפרסם משרד הביטחון לקנייה של כחצי מיליון "שניצלים מחלבון צמחי" ובכך, לטענת טבעול, הפרה שף הים את ההסכם שביניהן.
בפסק הדין נקבע, בדעת הרוב שניתנה על ידי השופט חשין, כי הסכם אי התחרות הוא הסכם כובל כהגדרתו של המושג "הסדר כובל" בחוק ההגבלים העסקיים, ועל כן התנייה הנה אסורה. הסכם אי התחרות שבין הצדדים הנו בלתי חוקי ופסול ואמור לפגוע קשות בציבור הצרכנים. תניית אי התחרות, תנייה היא שהצדדים לה עברו עבירה בעצם כריתתה ולכן אין לאכפה.
ד"נ 4465/98, טבעול (1993) בע"מ נ' שף הים (1994) בע"מ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.