תאונת עבודה? חטפה צעקות מהבוסית - ולקתה בנפשה

מנהלת משאבי אנוש במועצה אזורית חוותה הידרדרות נפשית, לאחר שהמנכ"לית צרחה עליה בטלפון בקשר לאופן עבודתה. ראש המועצה בביה"ד: "הצגה מבוימת"

"עשתה הצגה": זו הייתה תגובת ראש מועצה אזורית לשעבר לתביעה שהגישה אחת העובדות, בה טענה שפיתחה לקות נפשית עקב שיחת טלפון מלחיצה עם מנכ"לית המועצה. אלא שהתרשמות השופטת רויטל טרנר מבית הדין לעבודה בנוף הגליל-נצרת הייתה אחרת לגמרי: היא שוכנעה שהשיחה מהווה אירוע חריג, המצדיק למנות מומחה נייטראלי לצורך בחינת הקשר בינה לבין הפגיעה הנפשית הנטענת.

בתקופה הרלוונטית עבדה התובעת (53) כמנהלת משאבי אנוש במועצה האזורית גלבוע. היא סיפרה שלאורך תקופת העסקתה מערכת היחסים שלה עם הבוסית שלה, מנכ"לית המועצה, הייתה בסך הכול תקינה, עד שבאפריל 2020 היא החלה להידרדר. חודש לאחר מכן, בתחילת מאי, הגיעה ההסלמה ביחסים לשיא - עם קיום שיחת הטלפון שבמוקד ההליך.

לטענת התובעת, בשלב מסוים של השיחה שאלה אותה המנכ"לית לגבי מילוי טופס מסוים, ובתגובה היא ענתה שלא מובן לה מה לעשות. בשלב זה, סיפרה העובדת, החלה המנכ"לית לצרוח עליה, להטיח בה האשמות שהיא לא עושה את תפקידה כראוי, ואף לאיים עליה ש"תעיף אותה הביתה". לדבריה עקב השיחה החלה לסבול ממצב נפשי ירוד, חרדות, לחץ נפשי, הפרעות שינה וירידה בתפקוד.

ביטוח לאומי, שדחה את בקשת העובדת להכיר בלקות הנפשית כתאונת עבודה, כפר בבית הדין בגרסתה לתוכן השיחה. לעמדתו המנכ"לית לא צעקה עליה או האשימה אותה במשהו, והיא הייתה נסערת ללא סיבה. בנוסף הפנה המוסד לגרסאות המנכ"לית וראש המועצה דאז, עובד נור, לפיהן התובעת עשתה במהלך שיחת הטלפון "הצגה מבוימת".

"ידיה רעדו"

אבל השופטת טרנר שוכנעה שלא מדובר בהצגה או "משחק", כלשון ראש המועצה, אלא באירוע מיוחד בעבודה העלול להסביר את ההידרדרות במצבה הנפשי של מנהלת משאבי האנוש. היא העדיפה את גרסת האחרונה לפיה מדובר היה באירוע חסר תקדים בעבודה, במהלכו עלתה השיחה עם המנכ"לית לטונים גבוהים ביותר, שטרם נשמעו במרקם היחסים בין השתיים.

בפסק הדין צוין שגרסת התביעה קיבלה חיזוק משמעותי מעדות רכזת משאבי אנוש במועצה, שמשרדה היה סמוך לזה של התובעת. "ניגשתי למשרדה של התובעת", סיפרה הרכזת, "וראיתי שהיא מאוד נסערת, הפנים הצוואר ובאזור החזה אדום, קשיי נשימה וקצת רעידות בידיים. שאלתי מה קרה, והיא ענתה שהמנכ"לית צעקה עליה. הבאתי לה כוס מים שתירגע, וכעבור חצי שעה היא הלכה הביתה לנוח ולא יכלה להמשיך לעבוד".

לדברי השופטת, עדות זו מלמדת בבירור על מצוקה נפשית שחשה התובעת בסמוך לשיחה עם המנכ"לית. היא ציינה אומנם שביטוי ראשון לדחק הנפשי הנטען נמצא בתיעוד הרפואי הנוגע אליה רק כשנה וחצי לאחר האירוע, אולם מסקנתה הייתה שאין לזקוף זאת לחובתה, על רקע טענתה שלא ידעה לקשור בזמן אמת בין תחושותיה הנפשיות לבין השיחה המלחיצה.

בנסיבות אלו הורתה השופטת על מינוי מומחה מטעם בית הדין לבחינת מהות הליקוי הנפשי ממנו סובלת התובעת, ושאלת הקשר הסיבתי בינו לבין שיחת הטלפון המלחיצה עם המנכ"לית. לו יקבע המומחה שקיים קשר כזה, ייתכן מאוד שמנהלת משאבי האנוש תוכר בבית הדין כנפגעת עבודה.

• ב"כ התובעת: עו"ד אלי מלול
• ב"כ הנתבע: עו"ד עדי עינב גולן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.