אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> "שוויון בנטל": האם אנחנו בדרך לביטול מזונות במשמורת משותפת?

"שוויון בנטל": האם אנחנו בדרך לביטול מזונות במשמורת משותפת?

מאת: עו"ד אילן הראל | תאריך פרסום : 02/02/2016 14:15:00 | גרסת הדפסה
עו"ד אילן הראל, צילום: יוסף כהן

בשנים האחרונות, ניכרת מגמת שינוי בגישת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בחיוב האב במזונות ילדים תוך חתירה ל"שוויון בנטל".

עד לאחרונה, נטו בתי המשפט לחייב אבות במזונות באופן אוטומטי ללא בחינת יכולתה וכושר השתכרותה של האם. במקרה של משמורת משותפת נהגו לבצע הפחתה בשיעור שנע בין 25%-50% בלבד מתשלום המזונות שהיה מוטל על האב בהסדרי ראייה רגילים.

לשאלות על מזונות:

פורום דיני משפחה  

נטייה זו נבעה ועודנה נובעת מהעובדה שבמדינת ישראל הדין החל על בני זוג הוא הדין הדתי הרלוונטי. במקרה של בני זוג יהודים, הדין היהודי מחייב את האב לשאת במזונות ילדיו, גם אם הוא לא נועד או לא חזה את המציאות המודרנית בת ימינו, שבה ישנם הורים המחליטים על משמורת משותפת, ולעתים האישה מרוויחה שכר גבוה יותר מהגבר.

נוהג חיוב המזונות יצר במקרים מסוימים חוסר שוויון בולט בין האב לאם. כך לדוגמא, זוג עם שלושה ילדים המשתכרים באופן זהה 10,000 שקל נטו לחודש ומתגוררים בשכר דירה של 6,000 לחודש מחליטים להתגרש ולקיים משמורת משותפת. ברוב המקרים האב היה מחויב בסכום מינימאלי של 1,350 שקל לילד – סה"כ 4,050 שקל מזונות בתוספת 2,000 שקל השתתפות בדמי מדור.

כל זאת ללא קשר לחובתו לשאת במחצית הוצאות החינוך והוצאות חריגות. מצב זה הותיר את האם בתחילת החודש עם הכנסה פנויה של 16,000 שקל, אל מול האב שנותר עם 4,000 שקל ללא יכולת לדאוג לצרכיו הבסיסיים.

חישוב פשוט

כיום אנו עדים לשינוי מהותי המתחולל במסדרונות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. בעוד שאם עד עתה החיוב היה "אוטומטי", הרי שהיום נוטים בתי המשפט לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו האישיות, תוך חתירה לאיזון ושוויון כלכלי בין ההורים בנטל גידול הילדים.

בשנת 2012 פורסמו עיקרי המלצות ועדת שיפמן שקראה למדינה ליצור שינוי ולהצהיר שאחריות ההורים כלפי ילדיהם שווה לכל דבר ועניין, ומשכך מתבקשת מאליה יצירת מנגנון הולם, בעזרתו גם נשיאת הנטל הכלכלי תהא שווה.

הלכה למעשה, מיום פרסום המלצות הוועדה רק חלק משופטי בתי המשפט אימצו את המלצות הועדה במסגרת פסקי הדין בתיקים שהתנהלו בפניהם. כך למשל, ניתן למצוא פסקי דין חדשניים של השופטים יהורם שקד ויעקב כהן מבתי המשפט למשפחה, שבהם נפסק כי תשלום מזונות על ידי האב כלל אינו מובן מאליו במציאות של משמורת משותפת.

במקרה מסוים השופט יהורם שקד פטר לחלוטין אב ממזונות ילדיו וקבע שבנסיבות המקרה, התוצאה המתבקשת היא ששני ההורים ימשיכו לפעול לטובת ילדיהם ולשאת באופן ישיר בכל הוצאות ילדיהם. באותו פסק דין, בית המשפט גם פטר את האב מחיוב הוצאות אחזקת המדור של הילדים, והבהיר כי ראוי להתחשב בהוצאות האב כלפי ילדיו כשהם שוהים אצלו ואין לחייבו מעבר לכך.

הצעת חוק חדשה – לא להעדפה מגדרית

ב-30.11.2015 הוגשה הצעת חוק המזונות של חברי הכנסת יואב קיש ויפעת שאשא ביטון. לפי הצעת החוק, תשלום המזונות וגובהם ייקבעו על בסיס נתונים ללא העדפה מגדרית, תוך עיגון מסקנות ועדת שיפמן כאמור.

יום לאחר הגשת הצעת החוק, פורסמה פסיקה תקדימית של מועצת הרבנות, שקבעה כי אימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שהיה נהוג עד היום. בנוסף נקבע כי על הדיינים והשופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות והן ביכולת הכלכלית של האימהות.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקובי ציין כי "עמדת הרבנות הראשית החדשה מבקשת להתאים את הדין לדבריו, לשינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז ימי המנדט".

שינויי הרוחות במסדרונות הכנסת והערכאות המשפטיות, באים לידי ביטוי חדשות לבקרים בפסקי הדין של בתי המשפט. לאחרונה ניתן פסק דין של השופטת סנונית פורר בו היא שללה מזונות ילדים מהאישה, ואף קבעה שגמלת הילד הנכה בסך 2,500 ₪  תועבר לרשותו של האב.

בפסק דין נוסף שניתן בהליך תמ"ש 38952-04-10 על ידי השופט גביזון בסוף שנת 2014, נקבע כי האב לא יחויב במזונות ילדו הנכה. השופט קבע שהמזונות ישולמו מתוך קצבת הנכות הניתנת לילד מהמוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורה של האם וקבע כי לא נפלה כל טעות בפסק הדין ואף חייב את האם בתשלום הוצאות משפט לאב בסך עשרת אלפים שקל. האם לא אמרה נואש וערערה לבית המשפט העליון אלא שלאחרונה גם השופט ניל הנדל בהחלטתו (בע"מ 4605/15), דחה את הערעור.

פסק דינו של בית משפט העליון חותם וקובע – גם אם בשתיקה – את המגמה לפיה בתביעת מזונות ילדים, ראוי לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו תוך בחינת יכולתם הכלכלית של ההורים בפועל.

לדעתי, רוחות השינוי והחתירה לצדק ושוויון בין נשים וגברים בתחום המזונות, יתנו את אותותיהם ויבואו לידי ביטוי גם בעתיד, בפסקי דין ואף בחקיקה מסודרת שתביא בסופו של יום להסדרת נוסחה שוויונית ומאוזנת לקביעת אופן חיוב ההורים במזונות ילדיהם. במסגרת נוסחה זו, תשלום המזונות יחול על מי מההורים או על שניהם, תוך בחינה והתחשבות בהשתכרותם אל מול זמני השהות עמם בפועל.

* עורך דין אילן הראל עוסק בדיני משפחה

  

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ