אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> קניין רוחני >> רשת מרפאות חויבה בפיצוי של 50 אלף שקל בשל השמעת מוסיקה בחדר ההמתנה

רשת מרפאות חויבה בפיצוי של 50 אלף שקל בשל השמעת מוסיקה בחדר ההמתנה

מאת: ארז הרכבי, עו"ד | תאריך פרסום : 24/07/2013 14:29:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ ואח'

מאת: עו"ד ארז הרכבי

רשת מרפאות העיניים "קר" חויבה לשלם לפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות פיצוי בסך 50 אלף שקל בשל השמעת מוסיקה בחדרי ההמתנה של המרפאות ללא רישיון.

קר ויז'ן ישראל בע"מ ו-קר שרותי רפואה בע"מ מפעילות רשת מרפאות עיניים. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ תבעה את החברות ואת מנהלן לפיצוי בסך 200 אלף שקל, בגין השמעת מוסיקה שלא כדין, בחדרי ההמתנה של המרפאות, באמצעות הטלוויזיות המותקנות שם.

הפדרציה היא תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים בישראל. מתוקף תפקידה, היא מעניקה הרשאות להשמעה פומבית ושידור של מוסיקה מוקלטת בישראל, גובה תמלוגים ומעבירה אותם אל בעלי זכויות היוצרים.

ככלל, מי שמעונין להשמיע מוסיקה בפומבי בישראל, צריך לשלם עבור רשיון מהפדרציה ועבור רשיון נפרד מאקו"ם (אגודה השומרת על זכויות היוצרים של יוצרי-היצירות, להבדיל מהזכויות בהקלטות, השייכות בדרך כלל לחברות התקליטים).

זכות היוצרים, הכוללת את זכות ההשמעה הפומבית והשידור של מוזיקה מוקלטת, הועברה לפדרציה מחברות תקליטים ישראליות וזרות.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענה הפדרציה, כי הקליטה מוסיקה שהושמעה בחדרי ההמתנה של מרפאות הרשת בשני מועדים שונים.

לדבריה, נסיונותיה לשכנע את הנתבעים לשלם עבור רשיון השמעת מוסיקה בפומבי (960 שקל בשנה לכל מרפאה), נענו בסירוב מוחלט מטעם מנהל המרפאות.

הנתבעים טענו, בין היתר, כי מכשירי הטלוויזיה במרפאה אינם מחוברים למערכת הגברה ואף נאסר על העובדים לשדר בהם ערוצי מוסיקה. עוד נטען, כי בחדרי ההמתנה מצויים לקוחות בודדים, וכי מכשירי הטלוויזיה פועלים לרוב במצב שקט, כדי לא להפריע לעובדים וללקוחות.

הזכות לביצוע פומבי - לבעל זכות היוצרים

השופט, ד"ר עמירם בנימיני, קבע כי בשני מועדים שונים הושמעה מוזיקה מוקלטת במרפאת הרשת בירושלים, ללא רשות מהפדרציה. מעשה זה, קבע, מהווה הפרה של זכות היוצרים של הפדרציה בהקלטות השירים.

השופט הדגיש, כי זכות הביצוע הפומבי שמורה לבעל זכות היוצרים ביצירה בלבד. הוא קבע, כי העובדה שהיצירות הושמעו ממקלט טלוויזיה ולא באמצעות מערכת שמע, איננה רלוונטית - וכך גם העובדה שמרפאה איננה מקום אליו מגיעים הלקוחות כדי ליהנות ממוזיקה.

נקבע, כי גם אם מנהל המרפאות הורה שלא להשמיע בהן מוסיקה - ובית המשפט לא האמין לטענה זו - אין הדבר פוטר אותו מאחריות: היה עליו לדאוג לכך שהוראותיו יאכפו.

לפיכך פסק בית המשפט, כי יינתן צו מניעה קבוע, אשר ימנע מהמרפאות להשמיע בפומבי יצירות, שזכויות היוצרים בהן נתונות לפדרציה.

לא כל שיר הוא הפרה נפרדת

מצד שני, פסק השופט, כי אין לראות בהשמעה של כל אחת מן היצירות (השירים) הפרה נפרדת. מאחר שהוכחה הפרה של שמונה יצירות שונות בשני מועדים שונים, פסק כי מדובר בשתי הפרות בלבד.

בנקודה זו, חולק כותב שורות אלה, בכל הכבוד, על פסיקת בית המשפט (אף על פי שהיא מבוססת על תקדימים קיימים): לא נראה הגיוני, כי הפיצוי בגין השמעת אותו שיר ללא רשות בשני מועדים שונים, למשל, יהא גבוה מהפיצוי על השמעת שמונה שירים שונים ללא רשות באותו מועד.

גם לא נראה הגיוני, שהשמעת שני שירים ללא רשות באותו מועד והשמעת עשרים שירים ללא רשות באותו מועד, תזכה את בעלי הזכויות באותו הפיצוי. הרי מדובר בבעלי זכויות שונים (כל שיר נכתב על-ידי אנשים אחרים).

האם אין זה הגיוני יותר, שגובה הפיצוי בגין הפרה יהיה פונקציה של מספר בעלי הזכויות שנפגעו - ולא של מספר הפעמים שהצליח בעל הזכויות לתפוס את המפר מבצע את ההפרה?

הכמות יותר חשובה מהאיכות?

בפסיקתו, בית המשפט למעשה מעודד את בעלי הזכויות לצאת ולהשיג הוכחות ותיעוד למספר מועדים רב יותר של הפרות - ללא קשר למספר היצירות שהופרו בכל מועד. בכך מאותת בית המשפט, כי הכמות (מספר מועדי ההפרה) חשובה יותר מהאיכות (מספר היצירות שהופרו, זהות היצירות וזהות יוצריהן). בכל הכבוד, זו מגמה שאינה מכבדת את היוצרים ואף לא את יצירתם.

גובה הפיצויים

בית המשפט דחה את טענת הנתבעים, כי יש לקבוע את הפיצוי לפי גובה התמלוגים שהיה על הנתבעים לשלם: ברור כי אילו זה היה המצב, היה בכך כדי לעודד את הציבור להפר זכויות יוצרים - לכל היותר, היה הסיכון של המפר מסתכם בתשלום הסכום שדרש ממנו בעל הזכויות מלכתחילה.

לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה, כי יש להעמיד את הפיצוי בגין כל הפרה על 25 אלף שקל, ובסך הכל 50 אלף שקל בגין שתי ההפרות. בנוסף, חויבו הנתבעים (כולל מנהל הנתבעות באופן אישי) לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל.

לפסק הדין בעניין הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ ואח'

למדור: קניין רוחני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום קניין רוחני באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום קניין רוחני

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ