אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> קריסת קלאבמרקט - פצצת זמן

קריסת קלאבמרקט - פצצת זמן

מאת: ד"ר צבי טמיר, עו"ד | תאריך פרסום : 07/09/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

ע"פ כותרת שהתפרסמה באחד העיתונים הכלכליים לפני זמן מה, BDI החמירה את דרוג הסיכון ל-55 מספקי "קלאבמרקט" והדגישה כי 14 מתוכם מצויים בסכנת קריסה ממשית. בגוף הידיעה נכתב כי אותן 14 חברות מעסיקות כ-1700 עובדים. BDI העריכה, כי בשלב זה מדובר בעיקר בחברות קטנות ובינוניות, למרות שבטווח הארוך תיתכן השפעה גם על חברות גדולות יותר.

מה יקרה אם יסתבר שמדובר בתופעה גדולה פי עשרה?

הסיפור דלהלן הוא דמיוני (אך אפשרי): רשת הנמצאת בתחרות קשה מוכרת במחירים הנמוכים מעלויותיה בפועל, צוברת הפסדים והכל במטרה לשרוד. הבנקים לוחצים לסילוק אשראי שניתן והרשת חייבת לצמצם את חובותיה. מנהליה מעבירים הזמנות במאות מיליוני שקלים ומקבלים תמורתם סחורה. מדובר בקבלת בעלות על סחורה שטרם שולמה, ואשר כפי הנראה גם לא תשולם לעולם. הרשת מוכרת את הסחורה הבלתי משולמת ומשתמשת בכספים להקטנת חובותיה לבנקים. באותה עת ממשיכים הספקים לדמם עד צאת נשמתם, בהיותם נושים בלתי מובטחים.

בעקבות קריסת הרשת (הדמיונית) נגרם 'צונאמי' בתחום הקמעונאות. תחילה מדובר בכמה עשרות ספקים הקורסים בשל אובדן חלק משמעותי מהונם. אולם קריסה ראשונית זו גורמת למפולת נוספת, גדולה פי כמה וכמה המשפיעה על אלפי אנשים וזוכה לכותרות בכל אמצעי התקשורת.

התוצאה מכך, הינה גל של סירוב לספק סחורה ללא תשלום במזומן או בטחונות מתאימים. תחילתו בעסקים הקטנים, אך הוא מתפשט כלפי מעלה וגם הספקים הגדולים במשק, שאינם יכולים להתעלם מסכנת קריסה של הקניינים הגדולים, נאלצים לסרב לספק שלא במזומן או כנגד בטחונות.

קריסתם בעבר של הבנקים ושל גופים נוספים שנחשבו כחסינים מקריסה, כמו: "כור" ו"סולל בונה", העלתה לתודעת הציבור את האפשרות שכל גוף עלול להגיע להתמוטטות כלכלית, וכך גם הספקים הגדולים של "קלאבמרקט" ובהם: "תנובה", "אסם", "עלית" ואחרים.

אמנם, בשלב זה, אלו יכולים לספוג הפסד של עשרות מיליוני שקלים, אך עשויים לעמוד בפני סכנת התמוטטות במידה והקריסה לא תהיה מוגבלת לקניין גדול אחד, אלא למספר משמעותי של קניינים, כזה שיצמח בטור גיאומטרי עולה. במקרה כזה, קריסת הקמעונאות עלולה להיות בהיקף שלא יפחת ממשבר הבנקים.

שיטת העברת הבעלות בטובין הנהוגה בישראל

ס' 23 לחוק המכר קובע, כי התשלום ומסירת הטובין הם חיובים שיש למלא במקביל. הוראה זו אינה אימפרטיבית מצווה, אלא ניתן לחלוק עליה והצדדים יכולים להסכים כי התשלום לא ייעשה במועד מסירת הטובין, אלא מאוחר יותר. ס' 33 לחוק קובע, כי הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו אלא אם הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות.

הצדדים יכולים גם להסכים כי הבעלות בטובין תעבור במועד מאוחר יותר, למשל, במועד התשלום, וזאת כתחליף למתן בטחונות לתשלום.

דע עקא, שיטת הצמדת העברת הבעלות בטובין הידועה כ"שמירת הבעלות בטובין" והמוכרת וידועה ברוב השיטות המשפטיות בעולם כדוקטרינת Retention of Title, תוך יישומה בעסקות בינלאומיות, אינה נהוגה בישראל הלכה למעשה - היא מותרת, אך אינה מקובלת. הדוקטרינה מקובלת במרבית מדינות העולם המערבי מלבד ארה"ב וקנדה המסתייגות ממנה.

אפשר איפוא לקבוע, כי ההסכם המקובל בישראל בין ספק לקניין מאופיין על ידי: (א) העברת הבעלות בטובין בעת מסירתם, (ב) אי מתן בטחונות לתשלום.

לא זו אף זו, במשך תקופה של כ-12 שנה, מאוקטובר 1991 ועד מאי 2003 נקבעה הלכה ע"י בית המשפט העליון, לפיה שמירת בעלות בטובין אינה עולה בקנה אחד עם התניות מצוות אחרות, ולכן אין ליישמה. (הלכת קולומבו). ההלכה בוטלה במאי 2003.

הלכת קולומבו

בע"א 455/89, קולומבו מאכל ומשתה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ ואח', נדון הסכם לפיו סיפקה קולומבו צעצועים לבעל רשת שיווקית (מאמא יוקרו בע"מ) בקונסיגנציה, שאחד מתנאיה היה שהבעלות בסחורה נשארת בידי קולומבו עד אשר יתקבל בעבורה תשלום מלא. המטרה היתה לוודא שקולומבו תהיה בטוחה אם חב' הצעצועים לא תוכל לפרוע את חובה.

בית המשפט העליון פסל את תנאי שימור הבעלות וקבע כי אם מהותה של העסקה מצביעה על כוונה לשעבד נכס כערובה לחיוב, אזי יחול במקרה זה חוק המשכון.

במקרה דנן נוצרה התנגשות בין שתי הוראות חוקיות, האחד ס' 33 לחוק המכר המאפשר לצדדים לקבוע את מועד העברת הבעלות והשניה ס' 2(ב) לחוק המשכון המחייב רישום שעבוד הסחורה אצל רשם החברות,אשר בהעדרו, כפי שהיה במקרה זה, השעבוד אינו תופס.

להלכת קולומבו היו השלכות מרחיקות לכת הן במשפט הפנימי והן במישור הבינלאומי ונמתחה עליו בקורת קשה מטעמים רבים שלא ינותחו כאן.

במאי 2003 בוטלה הלכת קולומבו ע"י בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין קידחוי הצפון.

הלכת קידוחי הצפון

רע"א 1690/00, קידוחי הצפון נ' אבגל טכנולוגיה: חב' אבגל עסקה במכירות פומביות של ציוד. ניתן לה צו פירוק, והמפרקת שמונתה פנתה לביה"מ המחוזי לקבלת הוראות לגבי הזכויות בציוד כנגד מוכרים שונים וביניהם קידוחי הצפון, לאור קיומה של תניה בהסכם ביניהן, ולפיה הציוד יישאר בבעלות המבקשים.

שוב עלתה לדיון שאלת תוקפה של הלכת קולומבו, לפיה עסקת אשראי שיש עמה תנאי לשימור בעלות היא עסקת מישכון מוסווית הטעונה אישור.

פסק הדין המרכזי נכתב ע"י השופט שלמה לוין כאשר כל השופטים הצטרפו למסקנותיו המרכזיות.

הנקודות העיקריות שעלו בפסק הדין:

(א) הלכת קולומבו נתנה משקל רב מדי לאפשרות של פגיעה בצדדים שלישים ע"י אי-מתן הודעה על קיום ה"משכון" או סעיף שימור הבעלות.

(ב) יש בהלכת קולומבו משום הגבלת חופש ההתקשרות. קבלתה עשויה לצמצם את התנועה החופשית של טובין בחיי המסחר ולהפנות את הקמעונאים למלווים בשוק האפור. אין כל טעם בהעדפת חוק המשכון על חוק המכר.

(ג)   בהעדר טעמים מיוחדים המצביעים על הפוכו של דבר – תנאי שימור הבעלות מייצג עסקה אמיתית המשקפת את המציאות ואין טעם לפסול אותו.

(ד)   הלכת קולומבו אינה ישימה מטעמים מעשיים. חיי המסחר הם דינאמיים, ואין זה מתקבל על הדעת שסיטונאי המספק סחורה לקמעונאי, ירוץ בכל מועד של אספקה לרשם המשכונות כדי לרשום משכון. בפועל, הלכת קולומבו אינה מיושמת והיא בבחינת הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אין זה רצוי שהדין לא ישקף את התוצאות.

המסקנה הסופית מתייחסת לעסקת אשראי שנכלל בה סעיף של שימור בעלות, וכן לכל מקרה בעסקה מסחרית הכוללת תנאי מתלה בדבר העברת בעלות, כאשר משתקפת בכך מציאות מסחרית ריאלית.

השופט י' טירקל קבע, כי הלכת קולומבו מתעלמת מחופש החוזים ומרצון הצדדים, וכן מהמציאות של חיי המסחר, והיא בגדר הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

השופט ת' אור קבע, כי אין מקום להתערב ברצון הצדדים וכי דחיית מועד העברת הבעלות בעסקת מכר הנה הגיונית מבחינה כלכלית ועסקית. להלכת קולומבו עשויות להיות השלכות בלתי רצויות על שוק המימון, וביניהן ייקור האשראי.

סייגים להלכת קידוחי הצפון

ראוי לבחון את הלכת קידוחי הצפון בעקבות פסיקה נוספת, הן של בית המשפט העליון והן של בית המשפט המחוזי במהלך השנתיים האחרונות.

בע.א. 2625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום, שניתן כ- 8 חודשים לאחר הלכת קידוחי הצפון, התייחס השופט ריבלין לטענה, כי לכאורה הפיכת הלכת קולומבו משמעה בטול כל ההלכות אשר נפסקו בהסתמך עליה ובהן הלכת שוייגר, אשר הרחיבה את תחולת ס' 2(ב) לחוק המשכון. השופט ריבלין לא תמך בגישה זו, וקבע כי יש לאבחן עסקות מכר מותנה של מקרקעין ממשכון מוסווה כמו זה שנדון בקידוחי הצפון. עם זאת, יש לזכור כי בסופו של דבר ביטא השופט ריבלין דעת מיעוט ודעת הרוב של הנשיא ברק והשופטת חיות לא התייחסה כלל לנושא.

בבש"א 22130/04 יורו דיסקונט בע"מ נ' אילן שמעוני, בהחלטה שניתנה לאחרונה ב-13.5.05, קבעה השופטת דניה קרת מאיר, כי על עסקת משכון מוסווה יש להחיל את הוראות חוק המשכון כפי שנקבע בהלכת קולומבו וכי הלכה זו לא שונתה למעשה בפסה"ד בעניין קידוחי הצפון.

בבש"א 16298/02 אורדיקרד תעשיית הייטק נ' שמעון לביא, קבע סגן הנשיא גינת בביה"מ המחוזי בחיפה, כי על הספק להוכיח כי כוונת הצדדים היתה שימור בעלות אמיתי ולא התניה על דיני חדלות הפרעון ובמקרה זה ההסתמכות על הלכת קידוחי הצפון לא תתקבל.

ניתוח מעמיק של הלכת קידוחי הצפון ניתן ע"י סגן הנשיא ג' גינת בביה"מ המחוזי בחיפה בפש"ר 453/05 תרמועוז אחזקות בע"מ נ' שף הים - השופט גינת אימץ את המבחן הדו-שלבי שהוצע ע"י המשנה לנשיא שלמה לוין בעניין קידוחי הצפון, לפיו ראשית יש לבחון סובייקטיבית האם כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מן ההסכם, מצביעה על כך שהעסקה היא עסקת מכר עם סעיף שימור בעלות, להבדיל מעסקת משכון אשר הצדדים בחרו להסוותה כעסקה אחרת. סגן הנשיא גינת העלה את מבחן שמירת הזיקה והפיקוח כניתן ליישום על מנת להוכיח שאין המדובר בבעלות למראית עין בלבד. במקרה זה לא יושמה הלכת קידוחי הצפון.

בבש"א 3328/04, פרת תעשיות אנרגיה נ' אריה את עופר, קבעה השופטת שרה דברת, כי הלכת קידוחי הצפון אינה חלה באופן אוטומטי בכל מקרה בו מצוינת התניית שימור בעלות, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. השופטת לא יישמה את ההלכה במקרה הנדון.

בבש"א 4459/04, יעקב ליבשיץ ורו"ח גלעד קדמי המנהלים המיוחדים נ' טכנוקלרת הנדסה אויר וחימום בע"מ , ניתן לראות דוגמא ליישום הלכת קידוחי הצפון.

בפש"ר 1331/03 מעגלים לפקוח ובקרה נ' און הנדסת מיזוג אויר, קבעה השופטת ורדה אלשיך, כי בהלכת קידוחי הצפון ביה"מ העליון לא התכוון ליצור כלל גורף, לפיו משתנים כל סדרי הנשייה, ומכאן ואילך הספקים יהיו נושים ראשונים במעלה בכל תיק חדלות פירעון. עצם אזכור המלים "שימור בעלות" אינו בבחינת מילת קסם שאין אחריה ולא כלום. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולקבוע האם בין הצדדים נכרתה הסכמה חוזית אמיתית שעניינה שימור בעלות או שמא עסקינן במראית עין בלבד.

במקרה דנן לא החילה השופטת אלשיך את הלכת קידוחי הצפון, וקבעה כי המדובר בהתניה "מכנית" על חשבוניות שלא בא זכרה בהסכם מפורש בין הצדדים. לא הוכח ולו לכאורה מפגש רצינות ואומד דעת משותף של הצדדים להתנות על חוק המכר.

סיכום ההלכה והמצב הקיים

הלכת קידוחי הצפון ביטלה את הלכת קולומבו ששלטה בכיפה במשך 12 שנה. תנאי שימור הבעלות בטובין בידי הספק/המוכר כל עוד לא שולמה התמורה, ניתן ליישום ע"פ הוראות ס' 33 לחוק המכר.

עם זאת, נראה שעל פי פסיקתו של בית המשפט העליון ופרשנות הלכת קידוחי הצפון ע"י בתי המשפט המחוזיים, אין תחולה אוטומטית לתניית שימור הבעלות, ובית המשפט יבחן כל נושא לגופו. שימור הבעלות ייאכף הלכה למעשה רק בעסקות אשראי אוטנטיות ובהעדר כוונה לשינוי דרוג הנושים במקרה של כינוס נכסים או פשיטת רגל.

אחד המבחנים אשר בית המשפט יישם במקרה זה, הוא מידת הזיקה הנמשכת לטובין או העדרה של זיקה כזו. שמירת הבעלות יכולה להיעשות בהסכם מפורש או במסגרת של "תנאים כלליים" המודפסים מעברו השני של החשבון ההזמנה או נייר המכתבים של הספק.

משמעות הדבר - כאשר הקונה אינו משלם מסיבה כלשהי, עומדת לרשות המוכר האפשרות לתבוע את החזרת הטובין אם הם עדיין נמצאים בידי הקונה ולצמצם בכך את נזקיו באופן משמעותי.

בתחום הפרקטיקה הקמעונאית השוטפת ניתן ליישם את הדוקטרינה מבלי שצעד כזה יסכל את הפעילות בענף. יש לזכור, כי יישום הדוקטרינה לא יפתור את כל הבעיות, אולם בהיעדר ביטחונות ממשיים לתשלום לספקים עבור טובין בהיקף כולל של מילארדי שקלים, שמירת הבעלות יכולה לשפר הן את מצבם המשפטי והן את מצבם בפועל, ולסייע למנוע ניצול לרעה של הזמנות שלא בתום לב, בידיעה שבעת הפירעון, לא יהיו כספים לתשלום עבורן.

סיכום

יש לראות בקריסת קלאבמרקט אות אזהרה לתופעות קריסה חמורות בהרבה העלולות להתרחש בשוק הישראלי. איש לא יעלה על דעתו שמימון בנקאי בהיקף של עשרות מיליונים יינתן ללא בטחונות (אם כי קיימות תופעות כאלה), אך באותה מידה אספקת טובין בהיקף כולל של מיליארדי שקלים ע"י ספקים לקניינים נראית טבעית ומקובלת. מדוע?!


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

רע"א 1690/00, קידוחי הצפון נ' אבגל טכנולוגיה

ע.א. 2625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום

בש"א 22130/04 יורו דיסקונט בע"מ נ' אילן שמעוני

בש"א 3328/04, פרת תעשיות אנרגיה נ' אריה את עופר

בש"א 4459/04, יעקב ליבשיץ ורו"ח גלעד קדמי נ' טכנוקלרת הנדסה אויר וחימום בע"מ

פש"ר 1331/03 מעגלים לפקוח ובקרה נ' און הנדסת מיזוג אויר


* משרד עו"ד צבי טמי ושות' עוסק בעיקר בסחר בינלאומי וקניין רוחני, במיוחד בשתי נישות ספציפיות: הסכמי הפצה ושיווק והסכמי רישוי. בתחומי עיסוק אלו יש למשרד ותק של למעלה מ-20 שנה, במהלכן נצברו ידע, ניסיון, ומומחיות רבה בכל האמור על סחר עם ובסין, המזרח הרחוק, דרום אמריקה, אירופה, ארה"ב ואפריקה. המשרד חבר בארגון GLOBALOW המקיף 3000 עורכי דין ב-80 משרדים מכל רחבי העולם. זהו המשרד הישראלי היחיד בארגון, ועו"ד צבי טמיר הינו אחד מ-12 חברי מועצת המנהלים שלו.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ