לפסק הדין בעניין בובה שלמה ואח' נ' רותם אורי ואח'
זוג פנסיונרים שביקשו לבטל הסכם למכירת יח' נופש, טענו כי הוטעו לחשוב כי הם מוכרים את הזכויות ביחידות הנופש שבבעלותם תמורת הצטרפות למועדון הנחות 'יוקרתי. ביהמ"ש קבע כי יש לבטל את ההסכם ולהשיב לבני הזוג את כספם, וכן חייב את החברה ובעלי מניות בה לשלם פיצויים בגין עגמת נפש.
התובעים, זוג פנסיונרים שבבעלותם זכויות ביחידות נופש, טענו כי שודלו להגיע לפגישה בחברה המשווקת שירותי תיירות במחירים אטרקטיביים במיוחד, תוך הדגשה, כי אין מדובר בניסיון למכור יחידת נופש. התובעים הגיעו לפגישה ושהו במקום כ 7.5 שעות כשברקע מתנגנת מוזיקה רועשת במיוחד, כאשר לטענתם, במשך כל הפגישה, לא דובר כלל על מכירת יחידת נופש, אלא רק על מועדון הנחות, המקנה הנחות של 30%-50% ממחירי השוק על טיסות, מלונות וכו', ונאמר להם כי יקבלו הנחה של 19,800$ עבור היחידות שברשותם, כך שהסכום בעבור הצטרפותם למועדון היוקרתי יעמוד על 10,200$ בלבד, תוך הפחדתם כי במידה ולא יעתרו להצעה החד פעמית, יותירו חובות לילדיהם.
עוד טענו התובעים, כי נציגי החברה טענו שהצטרפותם למועדון מקנה להם בונוס מיוחד בדמות יחידת נופש בספרד, ולמרות שסירבו לכך, הוסבר להם כי מדובר בבונוס אופציונלי.
לטענת התובעים, בפועל לא ניתן היה לממש את ההנחות, ובמהלך נסיעה לארה"ב, כאשר ביקשו ללון במלון במסגרת הסדר ההנחות, הם אף מצאו עצמם לנים בבית בושת המשמש לטענתם כמאורת סמים.
בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בת"א נגד החברה, בעלי המניות ומנהל ההסכמים בחברה, דרשו בני הזוג לבטל את ההסכם ולקבל פיצוי בגין הטעייתם.
החברה ובעלי המניות טענו, כי התובעים הגיעו למפגש שהתנהל באווירה נעימה מרצונם החופשי, וכי על פי ההסכם עליו חתמו התובעים, הם זכאים לעשות שימוש ביחידת נופש שבוע אחד בכל שנתיים ולהעביר את הבעלות ביחידות הישנות שלהם, וכן לערכת גולד קארד המקנה הנחות בשיעור של 50% באלפי בתי מלון ברחבי העולם. לטענתם, התובעים ביקשו לבטל את ההסכם רק בחלוף 3 שנים מיום החתימה, וזאת לאחר שהשתמשו בשירותי המועדון לשביעות רצונם המלאה ובעקבות פרסומים שונים בקשר לחברה.
השופט רחמים כהן קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי לתובעים זכות לבטל את החוזה עקב הפרה יסודית של ההסכם ע"י הנתבעים, אשר הציגו מצגים שאינם תואמים את המציאות ואת הנסיבות.
התובעים, כך נפסק, ביקשו לממש את ההנחות שהובטחו להם ואילולא כן, לא היו חותמים על ההסכם מלכתחילה, כך שגם אם לא ניתן לקבוע כי האווירה בפגישה במהלכה חתמו התובעים על ההסכם עלתה כדי כפייה, אין ספק שמדובר בהטעיה ואף בתרמית.
"בפועל, בהסכם עליו חתמו התובעים אין זכר להבטחות נציגי הנתבעים, כל כולו עוסק במכירת יחידת נופש. הנתבעים ידעו שברשות התובעים שתי יחידות נופש מהן הם מעוניינים להיפטר עוד מהשיחות הראשונות בהן נעשה השידול הטלפוני להגיע לפגישה במשרדם. הנתבעים ניצלו את רצונם של התובעים כמנוף שידול לחתימת ההסכם בתואנה, כי ירכשו מהם את יחידות הנופש עליהן משולמים דמי אחזקה מכבידים ויפטרו אותם מעול כלכלי זה" כתב השופט, וציין כי העובדה שהתובעים ביקשו לבטל את ההסכם רק בחלוף 3 שנים, נובעת מכך שבמהלך שנים אלה ניסו התובעים לממש את ההטבות שהובטחו להם, עד שהבינו כי אין ממש בהבטחות.
עוד נקבע, כי בנסיבות העניין יש הצדקה ל"הרמת מסך ההתאגדות" ולחיובם האישי של בעלי המניות, אם כי התביעה נגד מנהל מח' ההסכמים נדחתה. לפיכך, חויבו החברה ובעלי המניות להשיב לתובעים את הכספים ששילמו בסך 43,284 ש"ח, וכן לשלם להם 15,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ביטול זמן והוצאות. בנוסף, נקבע כי התובעים זכאים לשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין בובה שלמה ואח' נ' רותם אורי ואח'
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.