אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> פלישה אסורה: ביהמ"ש קבע שהגג שייך רק לדיירת אחת

פלישה אסורה: ביהמ"ש קבע שהגג שייך רק לדיירת אחת

מאת: עו"ד איליה וייסברג | תאריך פרסום : 08/12/2015 15:38:00 | גרסת הדפסה
צילום: Dollarphotoclub

הדיירת טענה שהשכנים השתלטו על הגג שלה, וביקשה לסלק את הציוד שהתקינו שם. ביהמ"ש הסביר כי מאחר שהבעלות בגג שייכת לדיירת והוא אינו רכוש משותף, היא רשאית לסלק אותם מתי שהיא רוצה.

בתביעה, שהוגשה בבית משפט השלום בתל-אביב בינואר 2013 טענה בעלת הדירה בקומה החמישית בבית משותף ברחוב בן-יהודה בעיר, כי שכניה השתלטו על הגג שבבעלותה מכוח התקנון המשותף. 

סכסוך שכנים?

פנו ל- עורך דין מקרקעין

היא טענה כי השכנים בדירה ממול הם מסיגי גבול. לדבריה הם התקינו בגג שני דודים לחימום מים ומנוע למזגן ללא הסכמתה והשכן גם מבצע בגג עבודות מסגרות ומגיע לשם מתי שמתחשק לו.

מעבר לכך שביקשה מבית המשפט צו לפינוי הדודים והמנוע והשבת הגג לקדמותו, היא גם ביקשה שיאסור עליהם להיכנס לגג בכלל.

השכנים מנגד טענו כי התביעה היא פעולת נקמה של הדיירת, משום שהשכן, כנציג הבית המשותף, הגיש נגדה תביעה על עבודות בנייה ללא היתר.

לגופו של עניין, הם טענו שהגג הוצמד לדירת התובעת באופן בלתי חוקי וצריך צריך לבטל את ההצמדה. הם פירטו שלא כל בעלי הדירות בבניין חתמו על התקנון, ושהקבלן לא אמר לרוכשי הדירות באופן מפורש כי הגג אינו חלק מהרכוש המשותף.

לכל הפחות, טענו השכנים כי המתקנים הוצבו על הגג ברשות בעלי הבית הקודמים, וזו רשות שלא ניתנת לביטול. הם הוסיפו שממילא חדר המכונות של הבניין, שהוא רכוש משותף, נמצא על הגג, ולכן לא ניתן למנוע את כניסתם, או כניסת כל דייר אחר, לגג.

רשות חינם

השופטת כרמלה האפט הבהירה לשכנים כי הגג לא הוצמד לדירת התובעת רק בתקנון אלא גם, ובמיוחד, בנסח הטאבו. ובכל מקרה, אם הנתבעים סברו באמת ובתמים שההצמדה אינה חוקית, אז מדוע הם לא פעלו מעולם לנסות לשנות אותה?! תמהה השופטת.

לאחר מכן עברה השופטת לדון בשאלת הרשות של הנתבעים להשתמש בשטח הגג. השופטת הבחינה בין רשות חוזית, שתוכנה נלמד מהסכם בין הצדדים, לבין רשות חינם, שנלמדת בין היתר, מהתנהגות ושתיקה ארוכת שנים, שאפשרה את השימוש בגג.

השופטת קבעה כי הנתבעים לא הוכיחו שקיבלו רשות מפורשת מהתובעת להניח את המתקנים על הגג, או שהשקיעו בו השקעה ניכרת כלשהי, כפי שטענו. משכך, גם אם התובעת אפשרה להם להשתמש במקום במשך שנים, היא רשאית לבטל את ההרשאה כיוון שרשות חינם ניתנת לביטול.

לפיכך, השופטת קבעה כי הנתבעים יסלקו את ידם מגג הבניין וישיבו אותו לתובעת כשהוא פנוי מאדם וחפץ. עם זאת, היא לא הסכימה לאסור לחלוטין על כניסת הנתבעים לגג, והבהירה לתובעת כי עליה לאפשר לכל דיירי הבניין גישה ישירה למתקנים שהם חלק מהרכוש המשותף, כמו חדר המכונות.

מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, השופטת קבעה שהנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל.

  • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עו"ד איליה וייסברג עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ