עובדת שפוטרה בהריון לא תקבל פיצוי

העובדת הודיעה על ההריון אך לא הציגה למעסיקיה אישור רפואי. שופטת קבעה כי בנסיבות אלה החברה לא צריכה הייתה לבקש היתר לפיטורים

עובדת שפוטרה בהיריון וללא היתר מהממונה על עבודת נשים לא תפוצה - כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. השופטת מיכל נעים דיבנר שוכנעה שסיום העסקת התובעת בוצע ממניעים ענייניים וללא קשר לכוונת העובדת - שהתחתנה כשבוע טרם השימוע - להרות. היא הוסיפה כי משלא הוצג למעסיקה אישור על ההיריון הטרי בזמן אמת, הרי שלא נדרשה להיתר לפיטורים.

התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת, חברה בע"מ, בקיץ 2017 - תחילה בתחום המכירות וערב פיטוריה בתפקיד אחר. בתחילת ספטמבר 2020 היא התחתנה וכשבוע לאחר מכן זומנה לשימוע, נוכח אי-שביעות רצון מתפקודה. בהמשך אותו יום נמסר לה מכתב פיטורים, ולפיו העסקתה תסתיים חודש אחר-כך, באמצע אוקטובר 2020.

אלא ש-4 ימים לפני סיום ההודעה המוקדמת הודיעה לפתע העובדת למנהלת הישירה שלה שהיא בהיריון. כשהתבקשה לספק אישור רשמי, הגיבה התובעת שעדיין לא קיבלה אותו - שכן מדובר היה בשלב התחלתי ביותר של ההיריון, וטרם הספיקה לעבור אפילו אולטרסאונד.

בסופו של יום, בחלוף 11 ימים ממועד הפיטורים הרשמי, קיבלה העובדת את האישור המיוחל ומיד שלחה אותו למעסיקה. במסמך נכתב שההיריון בן 6.6 שבועות, כלומר הייתה בהיריון בזמן סיום יחסי העבודה.

בתביעה שהגישה סמוך ללידה, ביוני 2021, טענה העובדת שמרגע ששלחה לחברה את האישור על ההיריון - הייתה האחרונה חייבת לבקש היתר לפיטורים, ומשלא עשתה זאת עליה לפצותה. סכום התביעה הועמד על כ-183 אלף שקל.

מנגד טענה החברה שהתברר בדיעבד כי לתובעת היה אישור על הריונה עובר לסיום העסקתה, אלא שמטעמיה בחרה שלא להציגו. בנסיבות אלה, טענה הנתבעת, האישור שהוצג לה אחרי תום ההודעה המוקדמת לא חייב אותה לפעול לקבלת היתר לפיטורים - ומשכך על התביעה להידחות.

יכלה להנפיק אישור בקלות

השופטת נעים דיבנר מצאה שפיטורי התובעת נעשו ממניעים לגיטימיים וללא שיקולים זרים, בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה בעבודה. בנוגע לתקופה שקדמה לגילוי ההיריון, היא שוכנעה שכוונת העובדת להרות תוך זמן קצר לאחר חתונתה, לא היוותה שיקול כלשהו בהחלטה לפטרה.

בהמשך קיבלה השופטת את טענת החברה שלפיה אי-המצאת האישור על ההיריון בזמן, שומטת את הקרקע תחת חובתה לקבל היתר לפיטורים מהממונה על עבודת נשים. זאת, על רקע הודאת העובדת בחקירתה הנגדית כי עובר לסיום העסקתה היו בידיה תוצאות בדיקת דם מהן ניתן היה ללמוד על הריונה, כך שבקלות יכלה להשיג אישור רשמי על ההיריון מרופא המשפחה.

"בהתאם להלכה המחייבת", סיכמה השופטת, "משנדרשה התובעת להציג אישור על הריונה ולא עשתה כן - רשאית הייתה הנתבעת לפטרה, ללא היתר מהממונה על עבודת נשים". במלים אחרות, הגם שהתובעת הייתה בהיריון במועד ניתוק יחסי העבודה - מעסיקתה הייתה פטורה מלפנות לקבלת היתר לפיטורים, מכיוון שלא הציגה אישור על הריונה בזמן אמת חרף דרישת הממונים עליה.

בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה, ללא פסיקת הוצאות משפט.

• ב"כ העובדת: עו"ד שי שרון אידגה
• ב"כ החברה: עו"ד ליעד רונדל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.