לאחר התאונה קיבל הנפגע פתק עם מספר רישוי - וקרנית טענה כי בעלת הרכב היא זו שגרמה לתאונה. אלא שביהמ"ש לא ייחס לפתק משקל ראייתי כיוון שהנסיבות בהן נרשם נותרו עלומות.
בית משפט השלום בעפולה חייב לאחרונה את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "קרנית" לשלם פיצויים של כ-236 אלף שקל לרוכב אופניים שנפצע מפגיעת רכב לא ידוע. הנפגע וקרנית אמנם טענו כי איתרו את הנהגת הפוגעת והגישו לבית המשפט פתק שעליו נרשם מספר הרישוי של רכבה, אך השופט ויסאם חיר קבע כי בהיעדר נתונים על נסיבות רישום הפתק וזהות האדם שכתב אותו - אי אפשר להסתמך עליו.
התאונה אירעה בקיץ 2012. הנפגע רכב על אופניו בקריית אתא כשבאחד הצמתים פגע בו רכב והמשיך לנסוע. באופן מקרי, במקום נכחה שוטרת, שסייעה לנפגע ואף מסרה לו פתק עם מספר הרישוי של הרכב הפוגע, שלטענתה מסר לה הנהג שנסע מאחוריו.
המשטרה איתרה את בעלת הרכב באמצעות הפתק - אישה שעובדת לא רחוק ולה רכב לבן מסוג טויוטה הדומה בתיאורו לרכב הפוגע.
בעלת הרכב הכחישה את מעורבותה בתאונה וטענה כי הייתה בכלל בעבודה אך הנפגע בכל זאת הגיש נגדה תביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אליה צירף גם את "קרנית" משום שהביטוח של הרכב לא היה בתוקף.
"קרנית" מצידה, הגישה הודעת צד שלישי נגד בעלת הרכב בטענה שזהותה כנהגת הפוגעת הוכחה באמצעות הפתק ובעדויות חבריו של הנפגע לרכיבה - שאישרו כי הרכב הפוגע היה לבן ונהגה בו אישה.
אפילו שהעדות לא הייתה מושלמת
אולם השופט חיר קבע שהפתק לא מוכיח שהנתבעת היא הנהגת הפוגעת. השופט ציין כי זהות הנהג שמסר אותו לשוטרת לא ידועה ולא ברור מה היו נסיבות התיעוד. "האם הנהג קלט את המספר תוך כדי נסיעה? האם רשם את המספר מיידית? והאם זכר את המספר בעל פה ומסרו לשוטרת", תהה.
כמו כן, בפתק נרשם בהתחלה מספר לא ברור שנעשה בו תיקון, ואף הופיע עליו שרטוט שלא ברור מי ערך אותו. יתרה מזו, התובע טען כי עד ראייה שראה את הפתק אישר כי זהו מספר הרכב הפוגע - אלא שהאיש לא זומן להעיד בבית המשפט.
לכך, קבע השופט, מתווספת תהייה נוספת, שכן כל העדים זיהו ברכב אישה ללא כיסוי ראש אולם טענת הנתבעת כי היא מסתובבת עם כיסוי ראש לא נסתרה ואף התחזקה כיוון שלמשפט היא הגיעה בראש מכוסה. קרנית אמנם העלתה את האפשרות כי אחת מבנותיה נהגו ברכב - אך לא הציגה כל ראיה שקושרת אותן לתאונה.
השופט ציין כי אמנם עדותה של הנתבעת לא הייתה מושלמת - התגלו בה סתירות והיא לא הביאה הוכחה ודאית לכך שהייתה בעבודה בזמן התאונה - אולם נטל ההוכחה מוטל על התובע ועל קרנית (כמגישת הודעת הצד השלישי) ולא עליה.
בסיכומו של עניין השופט קבע כי התובע וקרנית לא הוכיחו ברמה הנדרשת שרכבה של הנתבעת הוא שפגע בתובע, ומאחר שזהות הפוגע לא ידועה חובת הפיצויים מוטלת על קרנית.
לאחר בחינת נזקי התובע, שנותר עם 10% נכות בגין פגיעה במרפק, נפסקו לו פיצויים של 209,077 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מהפיצוי.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאור עזרן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין