עו"ד אודי ברזילי מתראיין לרגל ראש השנה

ש: אתה מוכר כאחד מעורכי הדין הבולטים בישראל, איך תגדיר את תחומי התמחותך?

ת: הנני עוסק באופן בלעדי בתחום המיסוי.

ש: מה לדעתך היו ההישגים של המשפט הישראלי בתחומי התמחותך?

ת: המשפט הישראלי בתחום המיסוי, בשונה מתחומי המשפט האחרים, משתנה חדשות לבקרים ומתאים את עצמו לקצב הדינמי של העסקים, אשר מטבע הדברים מושפעים מתחום זה.

כך למשל, נתקבל חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח 2008, המעודד אוכלוסיה של עולים חדשים או תושבים חוזרים ממדינות שונות לעלות או לחזור לישראל ולהשתקע בה, באמצעות הקלות משמעותיות במס.

בתוך כך הוסדרה אי הוודאות הקיימת כיום בהגדרת "תושב ישראל", ונקבע מיהו "תושב חוץ", וכן על מנת לאפשר לתושב ישראל היוצא מהארץ, להיחשב כ"תושב חוץ" החל מן היום בו עזב את ישראל, להבדיל מן המצב הקיים בו תושב ישראל המבקש לצאת מהארץ נדרש לתקופה שבה הוא מנתק אט אט את קשריו העסקיים, האישיים והכלכליים עם ישראל, ורק לאחר מכן הוא משנה את הסטאטוס והופך לתושב חוץ.

ש: ומהצד השני של המטבע- מאילו דברים במשפט הישראלי בכלל ובתחום בו אתה עוסק בפרט, אתה מאוכזב?

ת: אני מאוכזב מן העובדה שיש חוסר בשופטים המתמחים בתחום המס. אני סבור שהמחסור בשופטים מומחים מוביל לפסיקות שבצד הספק אם הן נכונות, יוצרות חוסר וודאות וחוסר אמון במערכת המשפטית.

ש: אם המושג קריסה בתחום משפטי אמור לבטא תוצאות משפטיות בלתי סבירות, חוסר יציבות, חוסר אפשרות לצפות תוצאות משפטיות, רגרסיה מושגית ורעיונית; האם לדעתך קיימת סכנת קריסה של המשפט בישראל בתחום בו אתה עוסק?

ת: אני סבור כי קיימת סכנת קריסה בתחום בכל הנוגע להסדרי פשרה עם הרשויות, וזאת בשל פרשיות רשות המיסים המופיעות בכותרות, וחששם של פקידי המס מכל פשרה או הסדר.

ש: מה לדעתך יש לעשות כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ואת יכולתו לתת מענה לתיקים המשפטיים בתחום התמחותך אליהם הוא נדרש?

ת: לפי דעתי, כמו בכל תחום עיסוק במשפט, רצוי להציב בבית המשפט העליון שופטים מומחים בתחום, על מנת להתמודד עם השאלות הסבוכות המתעוררות בתיקים המשפטיים בתחום המיסוי.

ש: במה לדעתך אתה תרמת אישית להתפתחות המשפט בישראל? (ציין תקדים, פסק דין עקרוני, יוזמת חקיקה)?

ת: הנני מכהן כיום כיושב ראש ועדת הארנונה, רפורמה הצפויה לערוך שינויים רבים בין בשיטות למדידת הנכסים החייבים בארנונה ובין באופן חישוב הארנונה עבור בעלי הנכסים השונים.

כמו כן, תרמתי תרומה צנועה לקידום הצעת החוק לעידוד תושבי חוץ יהודים לעלות או לחזור לישראל ולהשתקע בה, ואני מברך על ההחלטה לקבלה. אני סבור שלרגל שנת ה – 60 לישראל יעלו ויחזרו לישראל תושבי חוץ יהודים רבים ממדינות שונות בעולם, אשר חששו עד כה להשתקע בישראל, בין היתר, משיקולי המס.

ש: מה אתה מאחל לעצמך מבחינה מקצועית לרגל השנה החדשה?

ת: אני מאחל לכל הקוראים ולחברי למקצוע שנת משפט ושנה אישית טובה ופוריה, ושיתגשמו כל משאלותינו. אני מקווה כי הגל הכלכלי העכור לא יגיע אלינו, וכי לאחר הסערה ברשות המיסים ומינויו של יהודה נסרדישי למנהל תבוא הרגיעה למערכת המס.

ש: מה דעתך על השינוי החל במקצוע עריכת הדין לאור הגידול במספר עוה"ד?

ת: לפי דעתי מקצוע עריכת הדין נוטה לכיוון של מקצוע כללי המסייע לכל אדם לפתח קריירה בתחום העסקי, והוא לאו דווקא מנתב את עורך הדין הצעיר לכיוון העיסוק בעריכת דין. כך קורה, שעורכי-דין צעירים רבים אינם פונים לקריירה של עריכת - דין אלא מכוונים לפן העסקי.

ש: האם אתה חושב שכדאי לפעול להקטנת הגידול על ידי פעולות יזומות שיגרמו להגבלת מספר עוה"ד המתקבלים בכל שנה ללשכה, או שמא יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם?

ת: אני מקבל בברכה כל עורך- דין צעיר המצטרף לשורותיה של הלשכה, ואני סבור כי כמו בכל תחום, יש בתחום עריכת הדין מקום רב לאינדיבידואל, וישנם עורכי דין צעירים וטובים אשר עשויים להצליח בתחום. ויודגש, כי לקוח מגיע לעורך הדין, לא בשל תוארו כעורך-דין, אלא משום שהוא סבור כי עורך הדין אליו הוא פונה עשוי לסייע לו בשאלה משפטית או בבעיה משפטית אליה נקלע.

* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר - ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.