סיווג הזיכיון להפעלת כביש חוצה ישראל כחכירה לדורות המחויב בהיטל השבחה
ע"א 19/04 חברת דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה "לודים"
בית משפט השלום ברמלה קבע, כי חוזה הזיכיון שהוענק למערערות להפעלה ואחזקה של כביש חוצה ישראל למשך 30 שנים, העניק להם זכות חכירה לדורות, ולפיכך ניתן לחייבן בהיטל השבחה.
השופטת אסתר נחליאלי חיאט קבעה, כי העובדה שהמדינה כתבה בחוזה שאין הוא מקנה כל זכות במקרקעין - אין משמעותה כי בהכרח אין המדובר בזכות במקרקעין. יש לבחון האם מבחינה מהותית, הזכויות המוענקות על פי החוזה עולות כדי זכויות במקרקעין.
במקרה הנדון, למערערות הוענקו זכויות לפעול במקרקעין ולהשתמש בהם למטרה כלכלית, שלא לצמיתות, לתקופה של 30 שנה. ע"פ סעיף 3 לחוק המקרקעין, שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים הינה "חכירה לדורות". גם מבחינה מהותית, יש לראות בזכות שהוענקה למערערות כחכירה לדורות, זאת כיוון שע"פ תנאי החוזה, למערערות ניתנה למעשה השליטה המהותית על המקרקעין.
אמנם, ככלל היטל ההשבחה יחול עקב אישור תכנית מיתאר מקומית חדשה או תכנית מפורטת חדשה ולא עקב אישור של תכנית מיתאר ארצית או מחוזית, אך הדין מכיר בתכניות מיתאר ארציות מפורטות, אשר מכוחן ניתן לחייב בהיטל השבחה. נקבע, כי במקרה זה תכנית המיתאר הארצית המפורטת, היא זו שאפשרה למערערות לקבל את היתרי הבניה, ולפיכך חיובן בתשלום היטל ההשבחה נעשה כדין.
ע"א 19/04 חברת דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה "לודים"
למדור מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
