בעתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות ו-10 החברות שמגדלות ומייצרות קנביס רפואי בישראל טענה יצרנית הקנביס ״אילן ביוקלצ׳ר״ כי החלטת המשרד לחייב אותה להשמיד חומר שייבאה הפלתה אותה לעומת יתר החברות ויש לתת להן הנחיה דומה. ביהמ״ש קבע כי מדובר בהבחנה מותרת.
השופט ארנון דראל דחה לאחרונה עתירה שהגישה חברת ״אילן ביוקלצ׳ר״ המייצרת מוצרי קנביס רפואי בה טענה כי הופלתה לרעה כשנדרשה להשמיד ייחורים (ענפי קנביס) שייבאה בהתאם לתקן חדש, שלא הוחל על חברות מתחרות. השופט קבע כי המשרד פעל כדין שכן החלטת הממשלה שמכוחה נקבע התקן חלה בשלב זה רק על חברות חדשות ולא וותיקות.
העותרת, חברה שעוסקת במחקר ופיתוח חקלאי, נכנסה לתחום הקנביס הרפואי ב-2015. לפני כשנתיים היא ייבאה ענפים מארה״ב לצורך ריבוי וגידול בארץ. בעתירה היא סיפרה כי בתחילת השנה (2018) נאלצה להשמיד את הקנביס הרפואי שייצרה מאותם ענפים על פי הנחיה של היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות. זאת, לאחר שלא הצליחה לקבל ולהציג ״אישור ייצוא״ מארה״ב המלמד על איכות המקור הגנטי של הצמחים. ההנחיה יצאה בעקבות מתווה שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2016 והחיל תקנים חדשים של בקרת איכות על מגדלי וייצרני קנביס.
החברה הוסיפה כי לאחר שהשמידה את הקנביס נדהמה לגלות שהיחידה לא הוציאה הנחיה דומה לחברות מתחרות. חברות אלה לטענתה הורשו להמשיך ולשווק את מוצריהן מבלי שנבדק כי המקור הגנטי של הצמחים שבבסיס המוצרים חוקי ועומד בתקן.
העותרת טענה כי החלטת משרד הבריאות הפלתה אותה לרעה כלפי המתחרות והעניקה להן יתרון עצום שגרם לה נזק ישיר ומיידי בסכום של כמיליון דולר. לטענתה, עד שתצליח להשלים תהליך ייצור חדש יתמלא השוק במוצריהן של המתחרות שכבר משווקות את מוצריהן בבתי המרקחת.
העותרת ביקשה מבית המשפט להורות למשיבות להשמיד מוצרים וגידולים שלהן שאינם עומדים במתווה החדש ולהורות למשרד הבריאות ״לפעול בצורה שוויונית כלפי כל הגורמים העוסקים בתחום הקנביס הרפואי בישראל״.
משרד הבריאות טען מנגד כי בבסיס העתירה סכסוך מסחרי ורצון העותרת להשיג יתרון כלכלי על מתחרותיה או לפגוע בהן פגיעה קשה ללא הצדקה.
הוא הבהיר כי למשיבות רישיונות קיימים לגידול או ייצור מוצרי קנביס רפואי והן פועלות מזה מספר שנים על סמך גנטיקה שהייתה קיימת ברשותן ממקורות שונים ומגוונים. לדבריו, בהחלטת הממשלה נקבעו הוראות מעבר כך שהתקן החדש לא חל עדיין על חברות וותיקות בתקופת הביניים שצפויה להסתיים רק באמצע 2019.
המשיבות הצטרפו לדברים והדגישו כי מדובר בעתירה מופרכת שבבסיסה מניעים נסתרים וכי הן רשאיות לייצר ולגדל קנביס רפואי עד לתום תקופת הרישיונות שבידיהן.
תקופת מעבר
השופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה. הוא הבהיר כי בהחלטת הממשלה מ-2016 נקבע מתווה למתן רישיונות פרטניים לכל פעולה בצמח הקנביס. המתווה קובע הוראות תקינה ופיקוח ולפיו כל אחת מהחוליות בשרשרת הגידול והשיווק נדרשת לעמוד באמות מידה ראויות כדי להבטיח סטנדרט איכות ובטיחות.
השופט ציין כי בהחלטה נקבע שהיא תחול מידית על מבקשי רישיונות חדשים אך ביחס ליצרנים קיימים תהיה תקופת מעבר בה הם יוכלו להמשיך ולפעול על פי הרישיונות הקיימים ולבצע בהדרגה התאמה של פעילותם לתקנים החדשים.
בכך קיבל השופט את עמדת המשיבים וקבע כי לא מדובר בהפליה אלא בהבחנה מותרת בין חברה חדשה לחברות ותיקות. בנסיבות אלה הוא קבע שאין יסוד להשמדת הצמחים והמוצרים שגודלו ויוצרו על ידי המשיבות.
העותרת חויבה בהוצאות בהיקף כולל של 195,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 63595-05-18
- ב״כ העותרת: עו״ד תומר רייף, עו״ד תום אפלשטיין
- ב״כ משרד הבריאות: עו״ד אחוה ברמן, פרקליטות מחוז ירושלים
- ב״כ המשיבה 10 ״קנאבליס״ בע"מ: עו״ד אמיר קוזקוב ממשרד עוה"ד חייק-קוזקוב
- ב״כ המשיבות 2-6 ו-8.9: עוה״ד רועי בלכר, מוהנד נאסר, שיר נידם
- ב״כ המשיבה 7: עוה״ד עופר שפירא, טל פרג׳וון
- ב״כ המשיבה 11: עוה״ד בנימין ברץ, אמיר ויזר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין