אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> מחירי העברה - עיוותים ופרצות מס, מאמר שני בסדרה

מחירי העברה - עיוותים ופרצות מס, מאמר שני בסדרה

מאת: ארז שגיב, עו"ד ורו"ח; יגיל בלזר, רו"ח ומשפטן | תאריך פרסום : 07/02/2007 12:00:00 | גרסת הדפסה

בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה חוקק סעיף 85א הקובע את ההיבטים השונים הקשורים במחירי העברה בעסקאות בין צדדים קשורים. אולם, כניסת הסעיף האמור לתוקף הותנתה בהתקנת תקנות – ואכן כך נעשה, ואך לאחרונה (אוקטובר 2006) הותקנו התקנות המיוחלות.

מטרת הסעיף והתקנות הנלוות היא לוודא כי המחיר שנקבע בעסקה שהתבצעה בין צדדים המתקיימים לגביהם "יחסים מיוחדים" עומד בקריטריונים של תנאי שוק. מחיר בתנאי שוק הנו מחיר שהיה נקבע בין צדדים שאינם קשורים, אילו ערכו את העסקה בתנאים דומים.

התקנות שהותקנו אך לאחרונה הביאו למעשה לידי שלוש תוצאות מעשיות חשובות: האחת, מתן תוקף לתחולתו של סעיף 85א. השנייה, בתקנות נקבעו כללים אובייקטיבים הנדרשים להערכת מחיר עסקה, והשלישית- קביעת כללי תיעוד ודיווח הנדרשים לצורך הצגת המחיר הנקבע לעסקאות.

התקנות קובעות כי לצורך הקביעה האם עסקה בינלאומית נעשתה בתנאי שוק, על הנישום לערוך חקר מחירי העברה (TPS ), בו תושווה עסקה בינלאומית לעסקאות דומות של הצד הנבדק לפי אחת מן השיטות המוצעות בתקנות. כך לדוגמא, על הנישום להשוות את  שיעור הרווחיות בעסקה הנבדקת לעומת עסקה דומה אחרת בדרך של השוואת הרווח התפעולי בין העסקאות השונות (שיטת ה-COST + הידועה). על פי שיטה זו, נלקחת או נלקחות עסקאות דומות של הנישום בהן הרווח התפעולי הינו מסוים, והן מושוות לעסקה הנבדקת. החישוב מבוצע על בסיס הרווח התפעולי החשבונאי שמופיע בדוחות הכספים של הנישום.

ההסתמכות על הדו"חות החשבונאיים דווקא, ולא על הדו"חות לצרכי מס שהנישום מגיש יכולה ליצור עיוותים קשים. נציין שהתקנות אינן קובעות במפורש, כי ההסתמכות תהא על התוצאות החשבונאיות של הנישום, ואולם ניתן להבין זאת מנוסח התקנות וזו ככל הנראה תהא עמדת רשות המיסים.  כך לדוגמא, נישום שיש לו עלויות בלתי מוכרות בסך 100 ₪  -  אם יפעל בשיטה זו והרווחיות שלו תיקבע לפי COST + (נניח 10% רווחיות), הרווח שהוא ידווח עליו הינו 10(=100*10%), ואולם בתוספת לכך, בשל היותן של ההוצאות בלתי מוכרות יש לתאמן, ואז ההכנסה החייבת שלו תהווה את מחזור ההכנסות שלו  (110=10+100)!!! יש לציין, כי אמנם עניין זה נתון לדיון שומתי, ואולם עצם הקביעה על אופן השימוש בשיטה מסוימת הינה בעלת השלכות משפטיות ושומתיות מרחיקות לכת.

התקנות קובעות, כי נישום שהינו צד לעסקה בינלאומית שהיא איננה חד פעמית צריך להגיש לפקיד השומה מסמכים רבים – בהתאם לדרישה שתומצא לו – תוך 60 יום מיום הדרישה. מעיון מעמיק ברשימת הדרישות המפורטת בתקנות עולות מספר תהיות.

הראשונה היא, מדוע נישום תושב ישראל, שהינו רק צד לעסקה בינלאומית, ויכול שיהיה זוטר, צריך לדווח לרשויות המס בישראל על אופן הדיווח על העסקה מחוץ לישראל. רשויות המס יכולות לקבל מידע זה באמצעות הליכי חילופי מידע המוסדרים במדינות שעימן חתומה ישראל על אמנה למניעת כפל מס, והיא אינה צריכה "לגלגל" זאת על התושב המקומי המעורב בעסקה בינלאומית.

השנייה היא, מדוע נישום נדרש להמציא לרשות המיסים בישראל  את ה-TPS שנערך מחוץ לישראל לרשויות מס זרות, או את הדוח שהוגש לרשות המס הזרה. מתוך תהייה זו עולה שאלה נוספת והיא, האם רשויות המס בישראל תסתפקנה ב-TPS הזר שיוגש לה, או שמא תבקש במקביל TPS נוסף שנערך או שייערך בישראל – בקשה שכזו עלולה להביא את הנישום (ואת הצד השני בעסקה) לעלויות נכבדות שיכולות להכביד על כדאיות העסקה ביניהם ולהעמידו בניגודי עניינים למול הצדדים האחרים לעסקה (הרי גם הערכות שווי, בלא מעט מקרים, תוצאתן אינה זהה).

השלישית היא, מדוע על הנישום בישראל להגיש גם חוות דעת של רואה חשבון או של עורך דין. מה גם שאין זה ברור לאיזו חוות דעת התכוון מחוקק המשנה - האם הכוונה לחוות דעת שניתנה בישראל או שמא מחוץ לישראל, ומה מהותה של כל חוות דעת שכזו שכן אין עורך דין כרואה חשבון ולהיפך.   

שאלה מהותית נוספת שעולה מנוסח התקנות היא, מהי התוצאה של אי עמידה בדרישה להמצאת מסמכים, שכן עלולים להיות מוטלים קנסות מנהליים ו/או פליליים (במידה שמדובר בעבירה פלילית). נציין, כי המסמכים האמורים אינם כלולים בהכרח בחובת התיעוד על-פי הוראות ניהול ספרים, זו פרשנות העולה מנוסח החוק,  ולכן אי המצאתם ו/או שמירתם אין בצידה סנקציה משמעותית עם שיניים, מעבר לטיפול השומתי האזרחי.

לא זו אף זו, תקנה 5(ד) לתקנות קובעת, כי בדו"ח השנתי שיגיש הנישום לרשות המיסים יהא עליו לדווח על ביצוע עסקה בינלאומית. תהא הפרשנות לעיל אשר תהא, עדיין תעלה השאלה, האם עסקה בינלאומית מהותית שלא דווחה בדוח השנתי (מעבר להכללתה בחישובי ההכנסה החייבת) – תגרור קביעה מצד רשות המסים כאילו הדו"ח לא הוגש לפי הוראות סעיף 131(ו) לפקודה.

נוסיף, כי התקנות מבצעות אבחנה בין עסקה בינלאומית חד פעמית לעומת עסקה בינלאומית חוזרת. נטל שמירת והבאת התיעוד המוטל על נישום שביצע עסקה חד פעמית קל יותר בהשוואה לעסקאות בינלאומיות מחזוריות. מחוקק המשנה לא בחר להגדיר מהי עסקה חד פעמית, וגלגל למעשה את ההחלטה בעניין זה לפתחי דלתו של פקיד השומה. העדר הגדרה שכזו, יכולה להביא לאינספור בקשות מצד נישומים לפקידי השומה – טול כדוגמא פשוטה את עניין השתתפות בהוצאות בין חברה אם לחברה בת. 

בהערת אגב, נציין כי ניתן לפנות לרשות המיסים בכדי לקבל חוות דעת ואישור מוקדם ("החלטת מיסוי") כי מחיר עסקה מסוימת עומד בתנאים הנדרשים על פי הכללים שנקבעו למחירי העברה. כן, הסעיף מחייב את רשות המיסים לטפל בבקשה להחלטה מקדמית בתקופת זמן מוגדרת. הבקשה חייבת לכלול גם את דרך קביעת מחיר העסקה – למעשה הכוונה ל"חקר מחירי העברה" Transfer Pricing Study (TPS) . תוך 120 יום ממועד הגשת הבקשה, ולאחר שהוגשו לו כל המסמכים הנוספים שנדרשו על ידי המנהל – חייב המנהל להשיב לבקשה. ואולם, מהו דינה של בקשה שסורבה ? - האם ניתן להשיג עליה כשם שניתן להשיג על כל החלטת מיסוי אחרת ? – פרשנות דווקנית תפרש שלא. ואולם, מדוע שההליכים הפרוצדורלים הטובים לכל החלטת מיסוי לא יהיו טובים גם להחלטת מיסוי בעניין מחירי העברה- נראה שזו הפרשנות שתאומץ על-ידי רשות המסים.

לסיכום נציין, כי אנו צפויים ככל הנראה לסיבוב שני של תיקונים, הבהרות וביאורים בכל הקשור לסוגיית הטיפול במחירי ההעברה. 

למאמר הראשון בסדרה:


* עו"ד ורו"ח ארז שגיב- לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המיסים וכיום שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי.

יגיל בלזר, רו"ח ומשפטן- לשעבר עוזר המשנה למנהל רשות המיסים ורפרנט מיסוי בינלאומי.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
ביקור בבית משפט בסין וסקירת שיטת המשפט הסינית
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין באולם המשפטים של השופט  WOUNG SEE

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ