אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> הוצאה לפועל >> מהן אמות המידה הראויות לפיהן יפעל בנק המעלה טענת קיזוז כנגד צו עיקול ?

מהן אמות המידה הראויות לפיהן יפעל בנק המעלה טענת קיזוז כנגד צו עיקול ?

מאת: שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 18/09/2011 12:00:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין הזוכה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

בית משפט השלום בחדרה קבע ,כי בנק אשר נמנע מהעברת כספי חייב ללשכת ההוצאה לפועל על פי צו מימוש בטענה לזכות קיזוז, חייב לפרט את הסכומים הנוגעים בדבר ולהציג בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים עליהם הוא מסתמך, וזאת כבר בהודעת המענה לצו העיקול.

בעקבות זכייתו בתיק הוצל"פ, הוצא לבקשת הזוכה צו שהורה על עיקול נכסי החייב שבידי הבנק-המחזיק (דיסקונט). הבנק הודיע כי נרשם עיקול על תכניות חסכון של החייב בסכום של 8,900 ש"ח בכפוף לזכויות הבנק/חברת ביטוח/חברת אשראי, אולם בתגובה לצו המימוש, הודיע הבנק כי אין כספים או נכסים אחרים לזכות הזוכה בחשבונות החייב, ולאחר מכן התברר כי הכספים נמשכו לשם כיסוי התחייבויות של החייב כלפי הבנק.

הזוכה טען בין היתר כי משהוכח שבידי הבנק היו בעת שהתקבל צו העיקול חשבונות של החייב ובהם יתרת זכות בת-עיקול, עבר הנטל לבנק להראות שעמד לו הצדק סביר להימנע מהעברת היתרה ללשכת ההוצאה לפועל, וכי הבנק לא עמד בנטל זה.

הבנק טען כי התחייבויות החייב כלפיו קדמו להטלת העיקול; ולכן קיזז כדין את יתרת הזכות בתכנית החסכון של החייב אל מול חובותיו. רשם ההוצל"פ דחה את בקשת הזוכה לחיוב הבנק-המחזיק בחובו הפסוק של החייב, ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט.

השופטת קרן אניספלד קיבלה חלקית את הערעור. על פי החוק, ככלל חייב הצד השלישי למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים, כאשר ההגנה העומדת לצד שלישי שלא עשה כן היא קיומו של הצדק סביר לאי העברת המעוקלים.

בית המשפט, כך נפסק, הכיר בעליונות זכות קיזוז של בנק על-פני זכותו של נושה-מעקל מטעמים שבמדיניות משפטית, אולם כדי לזכות באותה עדיפות, על בנק להראות כי במקרה הספציפי זכות הקיזוז אכן נתונה לו, והיא נותרה תקפה גם לאחר שהוטל העיקול.

השופטת פסקה כי לעניין זה, יש להחיל את הכלל המחייב בעל-דין הטוען לקיזוז לפרט את הסכומים הנוגעים בדבר ולהציג בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים עליהם הוא מסתמך, גם על טענת קיזוז הנשמעת כטענת הגנת ההצדק הסביר.

במקרה הנדון, נקבע כי התנהלותו הדיונית של הבנק לפני כב' הרשם מוקשית וראויה לביקורת, וזאת מאחר ובהודעת העיקול לא נזכרה זכות הקיזוז לה טוען הבנק ולא פורטו נתונים מתבקשים לגביה, וכך גם תשובתו לצו המימוש.

"הלכה למעשה פגע הבנק בזכותו של הזוכה לעמוד על פועלו של העיקול ולהעריך אל-נכון את תוצאותיו. במתן הודעות שזה תוכנן וזה טיבן היה כדי להקשות על הבירור שהתקיים לפני כב' הרשם, להאריכו ולסבכו" כתבה השופטת וציינה כי משפורטה טענת הקיזוז כראוי רק בסיכומים שהוגשו לרשם, הרי שהחלטת הרשם ניתנה בהסתמך על מסמכים מהותיים שלזוכה לא ניתנה הזדמנות להעמידם במבחן החקירה הנגדית, ולכן למרות שאין הדבר מצדיק את קבלת הערעור נגד הבנק, יש להורות על החזרת הדיון בבקשה לכב' הרשם.

לאור תוצאה זו, חויב הבנק לשלם לזוכה הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח.

לפסק הדין בעניין הזוכה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

למדור: הוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום הוצאה לפועל באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום הוצאה לפועל

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ