ממעקב ההריון ועד הלידה: 5 כשלים שחוזרים בתביעות רשלנות רפואית - פסקדין

מאת: עו"ד נחמה דרור | :

אי-אבחון מומים, התעלמות מתלונות בהריון, פספוס מצוקה עוברית או שימוש לא נכון בוואקום. אלו הם התרחישים שבתי המשפט פוגשים שוב ושוב

תהליכי הריון ולידה אמורים להתנהל בצורה מסודרת: בדיקות שגרתיות, מעקב קבוע, והחלטות רפואיות מושכלות המתקבלות על בסיס ממצאי הבדיקות המתבצעות לאם ולעובר. ואולם, בתביעות רשלנות רפואית התמונה שנחשפת בדיעבד נראית אחרת לגמרי. לא פעם, מדובר במקרים שבהם סימנים מוקדמים כגון תלונות שלא נבדקו לעומק, ממצאים בעייתיים שלא הובילו להמשך בירור, או נתונים שלא חוברו זה לזה- הובילו לנזקים קשים לאם או ליילוד שניתן היה למנוע אותם.

לעיתים מדובר בהחלטה אחת שגויה ברגע קריטי, ובמקרים אחרים, בשרשרת מחדלים  לאורך כל תקופת ההריון. בחינת  פסקי הדין בתחום מעלה כי אותם תרחישים חוזרים על עצמם שוב ושוב. להלן חמשת המקרים הנפוצים ביותר, בגינם מוגשות תביעות רשלנות רפואית בתחום ההריון והלידה:

1. אי-אבחון מומים או מחלות גנטיות

אחת התביעות המרכזיות בתחום עוסקת במקרים שבהם נולד ילד עם מום או עם מחלה גנטית שלא אובחנו במהלך ההריון. הטענה אינה בהכרח שהרופא "פספס" ממצא ברור, אלא שלמטופלת לא הוצעו בדיקות רלוונטיות או שממצאים מסוימים לא נבדקו לעומק. כך למשל, גיל האם, רקע משפחתי או ממצא גבולי בבדיקת אולטרסאונד עשויים להצדיק הפניה לבדיקות נוספות.

בתי המשפט בוחנים, בין היתר, האם ניתנה למטופלת האפשרות לקבל החלטה מושכלת- כלומר, האם הוצגו בפניה כל הבדיקות והמידע הרלוונטי. כאשר מתברר כי המידע הנדרש לא נמסר, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

2. ניהול רשלני של מעקב ההריון

לא מעט תביעות מתחילות עוד לפני ההגעה לחדר הלידה. מדובר במקרים שבהם תלונות של המטופלת לא נבדקו כראוי, או שממצאים חריגים בבדיקות לא הובילו להמשך הבירור הנדרש. תרחישים אלו כוללים ירידה בתנועות עובר, ערכים לא תקינים בבדיקות דם או סימנים מוקדמים לרעלת הריון שלא טופלו בזמן.

המאפיין המרכזי במקרים אלו הוא ההצטברות: כל נתון אולי לא נראה דרמטי בפני עצמו, אך בחינה של כלל הנתונים מציירת תמונה קלינית ברורה שהיה על הצוות הרפואי  לזהות בזמן.

3. מצוקה עוברית שלא מתגלה בזמן

זהו אחד התחומים הרגישים והנפוצים ביותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. במהלך הלידה מתבצע ניטור של דופק העובר באמצעות מוניטור, ולעיתים מופיעים סימנים המעידים על מצוקה עוברית, כמו ירידות בדופק או דפוסים לא תקינים.

הדיון המשפטי מתמקד בשאלה כיצד הגיב הצוות הרפואי: האם הסימנים זוהו בזמן, והאם הוסקו המסקנות הנדרשות והצוות הרפואי פעל בהתאם. במקרים רבים נטען כי היה צורך בהתערבות מהירה ודחופה יותר, למשל מעבר לניתוח קיסרי או לידה מכשירנית- ואולם ההחלטה התקבלה באיחור. שיהוי בקבלת החלטה קריטית זו יכול להוביל לנזקים קשים ובלתי הפיכים אצל היילוד/ה.

4. רשלנות בלידה מכשירנית

לידות מכשירניות המתבצעות באמצעות ואקום או מלקחיים, הן חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הרפואית, אך הן גם מהוות מקור נפוץ לתביעות כאשר נעשה בהן שימוש לא תקין המנוגד להוראות ולנהלים הקיימים.

הטענות יכולות להתייחס לעצם ההחלטה להשתמש במכשיר- למשל כאשר התנאים לא התאימו לכך, או לאופן הביצוע עצמו שגרם נזק לעובר או ליולדת. בתי המשפט בוחנים האם השימוש באמצעים אלו היה מוצדק בנסיבות העניין, והאם בוצע בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל.

5. נזקים ליולדת

לצד הפגיעות ביילוד, קיימות גם תביעות רבות בגין נזקים שנגרמו ליולדת עצמה. מדובר, בין היתר, בקרעים חמורים, דימומים, זיהומים או סיבוכים לאחר לידה, שלעיתים ניתן היה למנוע באמצעות טיפול הולם או תגובה מהירה יותר.

למרבה הצער, מקרים אלו זוכים לפחות תשומת לב ציבורית, על אף שהשפעתם על איכות החיים של האישה עלולה להיות משמעותית, כואבת ומתמשכת לאורך כל חייה. 

לא כל סיבוך בהריון הוא רשלנות רפואית

לצורך הוכחת עילת רשלנות רפואית, אין די בהצגת נזק בלבד; על התובע להוכיח כי הצוות הרפואי פעל בסטייה מסטנדרט הזהירות המקובל, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין המחדל לבין הפגיעה. לב התביעה נשען על ניתוח מעמיק של התיעוד הרפואי ועל חוות דעת מומחים, הבוחנים שאלה מרכזית אחת: האם טיפול סביר והולם היה מונע את התוצאה המצערת? אין צורך להוכיח שהרשלנות הייתה הגורם הבלעדי לנזק, ודי בכך שהיא היוותה גורם תורם מהותי להיווצרותו.

אף שבתפיסה הציבורית הריון ולידה נתפסים כתהליכים טבעיים, המציאות המשפטית חושפת שוב ושוב כשלים חמורים: החל מאבחון שגוי של מומים והתעלמות מ"נורות אזהרה" במעקב ההריון, ועד לניהול לקוי של מצוקה עוברית ורשלנות במהלך הלידה עצמה (העלולה להוביל לפגיעות קשות ביולדת וביילוד כאחד). במקרים שבהם נקבע כי הנזק היה בר מניעה במידה והצוות הרפואי היה פועל במקצועיות הנדרשת, בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים העשויים להסתכם במיליוני שקלים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך