אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> לידיעת עורכי הדין: איחור בהגשת רשות ערעור עשוי להתבטא בהוצאות משפט

לידיעת עורכי הדין: איחור בהגשת רשות ערעור עשוי להתבטא בהוצאות משפט

מאת: מערכת פסקדין | תאריך פרסום : 27/06/2017 13:19:00 | גרסת הדפסה
עו"ד זאב ולנר. [אילוסטרציה חיצונית: Andriy Popov, 123rf]

בקשת רשות ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי עוררה מחלוקת לגבי מועד הגשתה. בסופו של דבר הוחלט כי ההליך לא יימחק היות שמדובר במקרה גבולי, אולם המבקש חויב בהוצאות משפט, אגרה ופיקדון.

רשמת ביהמ"ש העליון ליאת בנמלך דנה לאחרונה בבקשה לפטור מתשלום אגרה בגין בקשת רשות ערעור שהגיש גבר המצוי בסכסוך עם אשתו לשעבר.

המבקש הגיש באמצעות עוה"ד אסי סגל בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי.

האישה – היא המשיבה בהליך – יוצגה על ידי עוה"ד זאב ולנר. במסגרת תשובתה, האישה טענה שיש למחוק את הבקשה על הסף, כיוון שהמבקש איחר את מועד ההגשה.  

העניין נדון בפני הרשמת ליאת בנמלך, שהבהירה כי לצורך ההכרעה יש לבחון מהו מועד ה"המצאה" – מתי קיבל המבקש את פסק הדין של המחוזי, וכן לבדוק האם ניתן להחיל את "חריג הידיעה" – מתי נודע למבקש על פסק הדין.

בעניין זה המבקש טען כי נודע לו ולבא כוחו על פסק הדין רק ב-6 למרץ, בעוד שהמבקשת הצביעה על כך שעל פי התיעוד באתר נט המשפט שני עורכי דין נוספים ממשרדו של עוה"ד סגל צפו בפסק הדין כבר ב-9 לפברואר, אך תצהיר מטעמם לא צורף.

המשיבה אף צירפה הודעות ששלח לה המבקש ב"ווטסאפ" וכן "פוסט" שנכתב ביחס להליך, מהם עולה כי המבקש ידע על פסק הדין עוד בפברואר.

"נוכח כל האמור לעיל הנחתי היא כי המבקש ידע על פסק הדין ביום הינתנו ולכל המאוחר במהלך חודש פברואר 2017", כתבה הרשמת בהחלטה שניתנה אתמול.

אף על פי כן, הרשמת החליטה שלא למחוק את ההליך על הסף משום שסברה כי בסופו של דבר מדובר במקרה גבולי, והמשיכה לדון לגופו של עניין בבקשת המבקש לפטור מאגרת בית משפט והפקדת עירבון  – בקשות להן המשיבה התנגדה נחרצות.

ידע – ישלם

בעניין זה הרשמת בנמלך קיבלה את עמדת המשיבה שלפיה אין מקום להיעתר לבקשה, וחייבה את המבקש לשלם את האגרה בסך 994 שקל וכן להפקיד עירבון בסך 7,000 שקל.

בהקשר זה הרשמת הבהירה כי המבקש לא פרש תשתית מלאה להוכחת מצבו הכספי, ולא הוכיח שאינו יכול, למשל, לקחת הלוואה מהבנק.

החלק המעניין בהחלטה עסק בסוגיית החיוב בהוצאות משפט. הרשמת קבעה כי "העובדה שהמבקש ציין בפתח בקשת רשות הערעור כי נודע לו על פסק הדין ביום 6.3.2017 – והוא לא הבהיר זאת בכתבי הטענות שהגיש ואילו המשיבה צירפה מסמכים מהם עולה כי ידע עליו במהלך חודש פברואר 2017 - מצדיקה לטעמי את חיוב המבקש בהוצאות".

לפי הרשמת, אי דיוק זה הוביל לטענות והתנצחות נוספת וגרם לעיכוב בבירור ההליך. לפיכך, הרשמת חייבה את המבקש לשלם למשיבה הוצאות בסך 3,000 שקל.

אם כך, ניתן לומר כי חשיבותה של ההחלטה היא בכך שבמקרים בהם הידיעה בהם האיחור לא גדול, אמנם ההליך יכול להימשך ולא יימחק, אולם המבקש-המאחר "ישלם" על כך בדרך של חיוב בהוצאות.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ