כשהשיהוי גובר על חומרת העבירה – קריאת אזהרה למערכת האכיפה

העונש המקל לעבריין המס הוא תוצאה בעייתית אך מתבקשת של הפגיעה בזכותו להליך הוגן

פסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בו הורשע אדם בעשרות עבירות מס חמורות כחלק ממנגנון להנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים – אך לבסוף נשלח לביצוע עבודות שירות בלבד – מעורר שיח מהותי בשאלת האיזון שבין שמירה על שלטון החוק לבין זכויות הפרט להליך הוגן.

מדובר בנאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 42 עבירות מס, תוך שיתוף פעולה עם ארגון פשיעה. חומרת העבירות איננה שנויה במחלוקת: מדובר בפגיעה שיטתית בקופת המדינה, תוך שימוש במנגנוני הסתרה וניצול פרצות שיטתיות. ועדיין, בית המשפט גזר עליו עונש מקל ביותר, בשל שיהוי ניכר – בן למעלה משש שנים – בהגשת כתב האישום.

מחדל מערכתי מוליד תוצאה מרוככת

החלטת בית המשפט מבוססת על עקרונות יסוד במשפט הפלילי: הזכות להליך הוגן והחובה לקיים אכיפה ראויה ומידתית. כאשר המדינה נמנעת מהגשת כתב אישום במועד סביר, ללא הצדקה עניינית, נפגעת זכות הנאשם להתגונן כראוי, ולעיתים גם אמון הציבור במערכת המשפט נפגם.

חשוב להדגיש כי ההקלה בעונש לא נבעה מנסיבות אישיות בלבד, אלא בראש ובראשונה ממחדל של המערכת עצמה. השופט מיכאל קרשן קבע בצדק כי אין זה סביר להמתין שנים רבות עד להגשת כתב אישום בתיק כל כך חמור, תוך פגיעה ממשית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

מסר כפול לציבור ולרשויות

מצד אחד, פסיקה זו עלולה להתפרש כמסר בעייתי לעברייני צווארון לבן, לפיו גם אם ייתפסו ייתכן שיוכלו להתחמק ממאסר בעזרת שיהוי דיוני. מאידך, מדובר במסר ברור לרשויות האכיפה: עליכן לפעול במהירות, ביעילות ובשקיפות, אחרת ייגרם נזק ראייתי שיוביל בהמשך לתוצאה שתקל עם העבריין ויש בכך נזק מוסרי.

כמי שעוסק בתחום הפלילי ומלווה לא אחת נאשמים בתיקי צווארון לבן, אני רואה בפסק הדין הזה תמרור אזהרה כפול. לא רק לחשודים, אלא גם (ובעיקר) למערכת: אסור להניח שלזמן אין משמעות. צדק שמוגש באיחור – לעיתים אינו צדק כלל, ולכן טוב עשה בית המשפט כשהקל עם הנאשם.

• עו”ד שרון נהרי עוסק ב- משפט פלילי, צווארון לבן והסגרות

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.