חקלאי ניצח את ״הראל״ – יפוצה ב-300,000 שקל על ציוד חממות וחממות מפורקות שנשרפו

המבטחת טענה שהציוד אינו מבוטח כי היה בשטח פתוח ולא בתוך מחסנים. טענתה נדחתה בבית משפט השלום בתל אביב, בין היתר, מאחר שלא הועלתה במכתב הדחייה ששלחה למבוטח.

לפני כ-8 שנים פרצה שריפה במשק חקלאי בכפר מימון. בעל המשק ובנו, שציוד רב שלהם נהרס כליל, ביקשו פיצוי מחברת הביטוח הראל שביטחה את המשק בביטוח יבול חקלאי אך נדחו. תביעה שהגישו בבית משפט השלום בתל אביב התקבלה לאחר שהשופטת ד״ר פנינה נויבירט דחתה את טענות המבטחת שלפיהן הפוליסה אינה כוללת ציוד שהושאר תחת כיפת השמים.

בתביעה שהגיש בעל משק בכפר מימון באמצעות עו״ד יצחק אברהם הוא סיפר שבנובמבר 2009 פרצה שריפה במשק וגרמה לנזק כבד לציוד שהיה שייך לו ולבנו – רשתות צל, מצע גידול, מערכות טפטוף והשקיה, יריעות ודליים. הוא הבהיר שמדובר בציוד שבוטח על ידי הנתבעת, חברת ״הראל״, אך היא סירבה לפצות אותו על הנזק.

הנתבעת, שיוצגה על ידי עוה״ד נשיץ, ברנדס אמיר ושות׳, טענה מצדה שהציוד שניזוק הונח בערימה בשדה בקצה המשק, תחת כיפת השמיים. לדבריה, בנסיבות אלה הוא אינו מבוטח שכן הפוליסה כוללת רק ציוד שנמצא ב״מחסנים, מבני עזר ותכולתם״.

היא הוסיפה שמדובר בציוד לחממות שהפוליסה מחריגה במפורש שכן מדובר בציוד בסיכון גבוה שלא ניתן למגנו. 

התובע השיב כי בהתאם להנחיית המפקח על הביטוח ולהלכה הפסוקה היה על המבטחת להעלות את הנימוק בעניין ציוד בשטח פתוח כבר במכתב הדחייה ששלחה לו אך היא לא עשתה כן אלא נימקה את סירובה רק בכך שקיימת החרגה בפוליסה לציוד חממות.

הוא הוסיף שבפוליסה אין אזכור לכך שציוד המונח תחת כיפת השמיים אינו מבוטח ושטענת המבטחת מנוגדת להצעת הביטוח בה נכלל במפורש ציוד המצוי בחצר המשק. עוד לדבריו, החריג בפוליסה בעניין ציוד לחממות אינו חל אם הוא כבר אינו משמש לחממות וניתן להשתמש בו למטרות נוספות. 

הנתבעת השיבה שהסיבה להעלאת טענותיה בשלב מאוחר הייתה שהתובע שינה גרסתו לעניין מהות הציוד ומקורו. לדבריה, כששלחה את מכתב הדחייה לא ידעה שהציוד שניזוק היה בחוץ. היא הוסיפה שממילא רוב הציוד שניזוק יצא מכלל שימוש עוד לפני האירוע ושוויו אפסי ושלא מדובר בציוד ״רב תכליתי״ אלא בציוד ששימש באופן בלעדי לגידול בבתי צמיחה מכוסים (חממות).

טענה קלושה

אך השופטת ד''ר פנינה נויבירט קיבלה את טענות התובע. היא ציינה שהתנהלות הראל מנוגדת להנחיות המפקח על הביטוח ולפסיקה והיה עליה להעלות את נימוק הדחייה בהזדמנות הראשונה. בהקשר זה השופטת דחתה את הסברי הראל וקבעה כי העובדה שהציוד היה ממוקם במצבור בשדה הפתוח נמסרה לה על ידי שמאי מטעמה כבר יומיים אחרי השריפה.

עוד לדבריה, הטענה כי ציוד המצוי תחת כיפת השמיים אינו מבוטח על פי הפוליסה קלושה ולא הוכחה. השופטת הדגישה שהראל לא הפנתה לסעיף כלשהו בפוליסה שמבהיר באופן מפורש שציוד הממוקם בחוץ אינו מבוטח על פי הפוליסה. יתר על כן לדבריה, ציוד המצוי תחת כיפת השמים מוזכר מפורשות בהצעת הביטוח ובסקר שנערך במשק בטרם עריכת הפוליסה. 

בנוסף היא קבעה שהציוד שניזוק היה ״רב תכליתי״ ולכן מכוסה בפוליסה. 

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הראל לפצות את התובע ב-281,416 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עוד חויבה הנתבעת בשכ״ט עו״ד והוצאות בסך 55,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו״ד יצחק אברהם
• ב״כ הנתבעת: עורכי דין נשיץ, ברנדס אמיר ושות׳

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.