השוכרים פונו מהדירה בעקבות חוב של בעלי הדירה לבנק - בעלי הדירה יפצו
לפסק הדין בעניין גרשוני ואח' נ' אנגלר ואח'
שוכרי דירה טענו כי פונו מהדירה השכורה בעקבות חוב של בעלי הדירה לבנק למשכנתאות, ולפיכך נאלצו לשכור דירה אחרת יקרה יותר, ונגרמו להם הוצאות רבות. בית המשפט פסק להם פיצוי של כ 25,000 שקלים.
בשנת 2007 חתמו התובעים הסכם להשכרת דירה ברמת גן לתקופה של שלוש שנים. על הדירה רבצה משכנתא לטובת בנק לאומי, ובעקבות קשיים כספיים אליהם נקלעו בעלי הדירה, הם הפרו, ככל הנראה, את התחייבויותיהם כלפי הבנק, ולכן מונה לדירה כונס נכסים, ובחודש דצמבר 2008 , הוצא על ידי ראש ההוצאה לפועל צו לפינוי הדירה לחודש מרץ 2009.
התובעים טענו, כי לא ידעו על הוצאת צו פינוי המושכר אלא כחודש לפני הפינוי בפועל, אז קיבלו את הצו לביתם, ומיד לאחר שנודע להם על צו הפינוי, הם פנו לבעלי הדירה על מנת שיפעלו לבטלו, אך בעלי הדירה הפנו אותם לעורך דין, ולא עשו דבר על מנת לסייע להם לבטל את צו הפינוי , לדחות אותו או למצוא דיור חלופי. בצר להם, פנו התובעים לראש ההוצאה לפועל ולכונס הנכסים, אך בקשתם לעיכוב הליך הפינוי נדחתה, והם נאלצו לחפש בלחץ של זמן, דירה חלופית באיזור.
בסופו של דבר, הדירה שמצאו היתה יקרה ב 1,500 שקלים לחודש, ומועד הכניסה אליה היה כשבוע לאחר מועד הפינוי, כך שבמשך שבוע התניידו בין בתי קרובים, כשתכולת הדירה הועברה למחסן. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, דרשו השוכרים פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם, ובכללם הפרשי שכר דירה, הוצאות הובלה, אובדן ימי עבודה ופיצוי בגין עגמת נפש.
בעלי הדירה טענו בין היתר, כי הדירה פונתה בניגוד לדעתם, ובהתאם להחלטת כונס הנכסים, ובכל מקרה התובעים ידעו על צו הפינוי מחודש דצמבר 2008, אך התעלמו מכך. עוד טענו, כי היה על התובעים לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין ולדרוש ביטול או עיכוב צו הפינוי, ומשלא עשו כן- אין להם להלין אלא על עצמם.
צו הפינוי - לא כח עליון
השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי היא מאמינה לתובעים כי ידעו על צו הפינוי רק כחודש לפני הפינוי עצמו, וכי בנסיבות אלה, הפרו בעלי הדירה את התחייבותם להשכיר את הדירה לתקופה של שלוש שנים.
השופטת דחתה את טענת בעלי הדירה, לפיה התובעים לא עשו די על מנת לבטל או לעכב את הפינוי, ואף הגדירה טענה זו כ'עזות מצח'. זאת, מאחר ובפועל פנו התובעים לכונס הנכסים ולראש ההוצל"פ, אך ללא הועיל. עוד קבעה השופטת, כי צו הפינוי אינו בבחינת 'כח עליון' מאחר ובעלי הדירה יכולים היו למנוע את הפינוי, לו היו עומדים בהתחייבויותיהם כלפי הבנק.
לעניין הפיצוי, נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי כולל של 24,115 שקלים, הכולל הפרשי שערי דולר, הפרש תשלום שכר הדירה בחודש האחרון בו לא שהו בדירה במשך החודש כולו, ופיצוי יחסי עבור השקעת התובעים בוילונות ובפרקט, החזר הוצאות הובלה ואחסון, הפסד ימי עבודה ופיצוי של 2,000 שקלים בגין עגמת נפש. עוד נפסק, כי התובעים זכאים להפרש של 640 שקלים לחודש (ובסך הכל 11,520 שקלים) בגין הבדלי המחיר בין הדירה ששכרו לאחר הפינוי לבין הדירה נשוא התביעה.בנוסף, חויבו בעלי הדירה לשלם לתובעים הוצאות משפט של 1,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין גרשוני ואח' נ' אנגלר ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
