הערכאה המוסמכת לבטל פסק בוררות כאשר ביהמ"ש המעביר הינו ערכאת ערעור
ע"א 689/02 מאיר שרבט נגד מנשה שרבט
בית המשפט העליון קבע, כי מקום בו הערכאה אשר העבירה את העניין לבוררות הינה ערכאת הערעור, קיימת סמכות מקבילה לערכאת הערעור ולערכאה הדיונית להפעיל את הסמכויות הקבועות בחוק הבוררות. עם זאת, נקבע כי רק במקרים נדירים ערכאת הערעור היא שתדון בבקשות מעין אלה.
חוק הבוררות קובע, כי בית המשפט המוסמך לדון בענייני בוררות (למעט עיכוב הליכים בשל קיומה של תניית בוררות) הינו בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, ע"פ סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט, כאשר בית משפט מעביר עניין אזרחי לבוררות, הרי שהסמכויות הקבועות במסגרת חוק הבוררות (כולל הסמכות לבטל פסק בוררות) נתונות לבית המשפט המעביר, ולא לבית המשפט המחוזי.
השופט גרוניס קבע, כי ראוי לפרש את סעיף 79ב(ג) כך שבמקרה שבית המשפט המעביר הינו ערכאת הערעור, לא נשללת סמכותה של הערכאה הדיונית לדון בחוק הבוררות, אלא יש לראות במצב זה כמקנה סמכות מקבילה לערכאת הערעור ולערכאה הדיונית. זאת, בין היתר, כיוון שערכאת הערעור אינה בהכרח בקיאה יותר מהערכאה הדיונית בכל הנוגע לפרטי הסכסוך אשר הועבר לבוררות, ומכאן, שהרציונל העומד בבסיס ההוראה לפיה בית המשפט המעביר הוא המוסמך לדון בנושאים אלו, אינו חל כאשר בית המשפט המעביר הוא ערכאת הערעור.
ע"א 689/02 מאיר שרבט נגד מנשה שרבט
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
