ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין חטיבת מפיצי הסיגריות במכונות אוטומטיות ואח' נ' משרד הבריאות ואח'
חטיבת מפיצי הסיגריות במכונות אוטומטיות ומספר מפעילים עתרו לבג"צ לביטולו של תיקון לחוק, לפיו הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק תהא אסורה כבר בראשית שנת 2014. מה נקבע?
בעתירתם, שהוגשה כנגד משרד הבריאות וכנסת ישראל, טענו העותרים כי התיקון פוגע בחופש העיסוק שלהם, מפני שהוא מגביל את אפשרותם להמשיך בעיסוקם ופוגע בתחרות החופשית בשוק הסיגריות.
לטענתם, התיקון אינו חוקתי ואינו מידתי. עוד טענו, כי התכלית האמיתית והבלעדית של התיקון היא הגנה על קטינים מפני עישון וצמצום נגישותם של קטינים למוצרי טבק. הם הציעו אמצעים חלופיים, בין היתר טכנולוגיים, אשר יש בכוחם למנוע מקטינים להשתמש במכונות.
כך למשל, הציעו רכישה באמצעות תעודות זהות ביומטריות או רכישה באמצעות כרטיסי אשראי בלבד. לפיכך, הם טוענים, יש לקבל את החלופות שהוצעו על ידם ולקבל את העתירה.
לסיום טענו, כי הטלת האיסור על מכונות הממכר האוטומטיות בלבד מהווה אכיפה בררנית, הפוגעת בשוויון, בכך שהיא מפלה את אותם לרעה ביחס למוכרי סיגריות אחרים בענף.
מנגד, סברו המשיבים, כי דין העתירה להידחות. לטענתם, גם אם נפגע חופש העיסוק של העותרים, הפגיעה היא מידתית ואינה סותרת את החוק.
הם הוסיפו כי תכלית החוק אינה רק הגנה על קטינים אלא גם צמצום הנגישות של האוכלוסיה בכללותה למוצרי טבק, וכן מניעת הפרסום הכרוך בעצם הצבתן של המכונות. לדעתם, רק איסור מוחלט על הצבת המכונות, יגשים את המטרה. כמו כן, טענו כי מדובר בחוק חשוב אשר שואף לצמצם את תופעת העישון בארץ ובעולם, וכן כי הוא מתיישב עם האמנה הבינ"ל לפיקוח על הטבק שמדינת ישראל חתומה עליה.
דין העתירה להידחות
ההרכב, בראשותו של הנשיא אשר גרוניס, המליץ לעותרים למשוך את עתירתם, אך רק חלקם עשו כן. לפיכך, ניתן פסק הדין כנגד חלק מהעותרים.
הנשיא קיבל את טענות העותרים, לפיהן התיקון לחוק פוגע בחופש העיסוק התקבלו, אך ציין כי פגיעה זו היא חלקית בלבד, מפני שהתיקון לא שולל מהם את האפשרות לעסוק בשיווק מוצרי טבק באופן כללי, אלא מגביל את יכולתם לשווק באמצעות מכונה אוטומטית בלבד.
הנשיא הוסיף, כי העותרים לא המציאו נתונים אשר מלמדים על עיסוקם, על עוצמת הפגיעה בהם או על המבנה הכלכלי של ענף ממכר הסיגריות. "על כן" קבע, "התיקון מגביל את האופן בו ניתן לממש את העיסוק בסחר בסיגריות, אך אין בו שלילה מוחלטת של העיסוק".
משווקי מכונות אוטומטיות אינם מוכרים בשר ודם
פגיעה זו בחופש העיסוק, הוסיף הנשיא, נעשתה לתכלית ראויה ובאופן ההולם את ערכי המדינה.
עוד נקבע כי מדובר בהסדר שתכליתו למנוע תופעה שלילית ביותר, הגורמת נזקים בריאותיים וחברתיים קשים ומוכחים. לפיכך, גם אם גלומה בהסדר פגיעה חוקתית, יש בו יחס ראוי בין התועלת לבין הפגיעה.
לסיום, דחה הנשיא את הטענה לפגיעה בשוויון, תוך ציון כי הפליה- עניינה ביחס שווה בין שווים ואולם בעניין זה אין להשוות כלל בין משווקים במכונות אוטומטיות למוכרים בשר ודם.
לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים שלא משכו את עתירתם חויבו ביחד ולחוד בשכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל לכל אחד מהמשיבים, ובסך הכל- 30 אלף שקל.
עו"ד גלעד בנאי, העוסק במשפט מנהלי וחוקתי, מציין כי ההכרעה מבטאת בבירור את העדיפות שנותנות הערכאות השיפוטיות לאינטרסים של הציבור בכללותו על פני האינטרס הפרטי-קנייני. "מי שפרנסתו נפגעת עקב מדיניות הרשות, צריך לבחון היטב את חוזקו של האינטרס הציבורי העומד בבסיס מדיניות זו בבואו לשקול את הכדאיות שבשימוש באמצעים משפטיים כנגדה, בייחוד כשמדובר בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק".
לפסק הדין בעניין חטיבת מפיצי הסיגריות במכונות אוטומטיות ואח' נ' משרד הבריאות ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.