לפסק הדין בעניין מדינת ישראל -משרד החקלאות ופיתוח הכפר נ' מיכאל אלוני
מפטם אווזים קיבל מענק סיוע של 48 אלף שקל, בכפוף להתחייבותו שלא לעסוק יותר בענף האווזים. לאחר שמשרד החקלאות גילה, כי הוא עדיין מגדל אווזים, עתר להשבת המענק. המפטם טען, כי אינו עוסק בפיטום אלא בגידול אווזים, ולכן לא הפר את ההתחייבות, ואף הגיש תביעה נגדית לקבלת סיוע נוסף. מה נפסק?
בעקבות החלטת בג"ץ בשנת 2005, סגרה המדינה את ענף פיטום האווזים בישראל, והקצתה 22 מליון שקל לשם סיוע לחקלאים שפרנסתם נגדעה. בהתאם, קיבל אחד החקלאים מענק הסתגלות 48 אלף שקל, תוך שחתם על התחייבות, האוסרת עליו להמשיך לגדל אווזים לחלוטין.
אולם, ביקורות שערך המשרד במשקו, העלו כי החקלאי עדיין מגדל אווזים ומוכר את ביציהם למדגרה בנהריה, לפיכך הגיש נגדו משרד החקלאות תביעה לבית משפט השלום בעפולה, בה ביקש לחייב את החקלאי להשיב לו את המענק עקב הפרת ההתחייבות.
החקלאי טען כי לא עסק בפיטום אווזים אלא רק בגידולם, ומשכך לא הפר את ההתחייבות. כמו כן, הגיש נגד משרד החקלאות תביעה נגדית לתשלום של 898,526 שקלים. הוא טען, כי באפריל 2006 הושמדו 9,700 אווזים במשקו מחשש למחלה, ולמרות זאת קיבל פיצוי של 60 אחוז משוויים בלבד, וכי למרות שנותר ללא פרנסה, לא סייע לו המשרד להקים פרדס.
משרד החקלאות טען להגנתו, כי ההחלטה על גובה הפיצוי הינה סבירה וראויה בנסיבות, וכי החקלאי אינו זכאי לסיוע בהקמת פרדס, מאחר שאינו עומד בקריטריונים לקבלתו.
איסור גורף לעסוק בענף האווזים
השופטת תמר נסים שי קיבלה את תביעת משרד החקלאות ודחתה את תביעת החקלאי.
בנוגע למענק ההסתגלות נפסק, כי הסיוע נועד לאפשר לחקלאים שענף העיסוק שלהם נסגר, למצוא תעסוקה חילופית, וכי מי שמצבו הכלכלי לא נפגע כתוצאה מסגירת הענף, אינו זכאי למענק.
נקבע, כי החקלאי, שהמשיך לגדל אווזים ולהתפרנס מהענף, לא יכול לטעון שמקור הפרנסה שלו נפגע, וכי כתב ההתחייבות נוקט בלשון מפורשת, ואוסר באופן גורף כל עיסוק בענף האווזים, מה גם שאין כל היגיון באיסור ספציפי לפיטום, שעה שממילא הוא אסור.
באשר לתביעה הנגדית נקבע, כי מאחר שמטה לחמו של החקלאי לא נשבר עקב סגירת הענף, הוא אינו זכאי לקבלת סיוע בהקמת פרדס.
בסוגיית שיעור הפיצוי בגין השמדת האווזים נפסק, כי הפעולה בוצעה לאחר שענף האווזים להלעטה נסגר, כך שממילא לא היה להם ערך כלכלי גבוה, ועל כל פנים, החקלאי כלל לא הוכיח את שוויים. עוד נקבע, כי ייתכן שממילא היו ממיתים אותם משיקולי צער בעלי חיים, לאור מצבם הקשה לאחר שנים של פיטום.
לפיכך, תביעת משרד החקלאות התקבלה כאמור, והחקלאי חויב להשיב למשרד החקלאות 48 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה, וכן לשלם לו הוצאות של 10,000 שקל.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל -משרד החקלאות ופיתוח הכפר נ' מיכאל אלוני
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.pskadin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין