לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד ליאורה ברקו
מהי היקף זכותו של נאשם, שהוא עורך-דין, לעיין בחומר חקירה כאשר החומר המבוקש הינו תוצר של האזנת סתר לשיחות שקיים עורך הדין-הנאשם עם לקוחותיו ועם אחרים שאינם לקוחותיו ? בית המשפט העליון דן בסוגיות שונות הקשורות לעניין זה.
הנאשמת, עורכת דין במקצועה, עומדת לדין בגין עבירה של אספקת סם במהלך פגישה עם לקוחות בכלא. במסגרת פעולות החקירה בתיק בוצעו האזנות סתר למכשיר הטלפון הנייד שלה, במהלכן הוקלטו הן שיחות עם לקוחותיה, והן שיחות "חברתיות". בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאשמת לקבל לידיה את כל ההקלטות הללו (למעט חלקים חסויים). המדינה הגישה ערר כנגד החלטה זו.
ראשית, נקבע כי המשטרה מחזיקה בידיה כדין את קלטות האזנת הסתר, וכי זכותו של נאשם לקבל חומר חקירה אינה מבוססת על זכות קניינית בחומר, כדברי בימ"ש קמא, אלא על האפשרות שהחומר רלוונטי לאישום ועשוי לסייע להגנתו.
לפיכך, ובניגוד להחלטת בית משפט קמא לפיה על המשטרה להעביר לידי הנאשמת את כל הקלטות שבידיה, הרי שעל הנאשמת להוכיח את הרלוונטיות של אותן קלטות.
עוד נקבע כי המשטרה והפרקליטות הן המופקדות על מיון וסיווג תוצרי האזנות סתר 'רגילות', ואילו בית המשפט הוא האחראי על מיון תוצרי האזנות סתר כאשר מדובר בהאזנה לעורך דין.
השופטת חיות קבעה, כי במקרה של נאשם שהינו עורך דין, יש להתיר לו לעיין בהאזנות סתר לשיחות שביצע עם לקוחותיו גם ללא הסכמת הלקוח, וזאת אם הוכיח הנאשם את הרלוונטיות של השיחות לאישום או להגנתו.
השופטת הוסיפה, כי באותם המקרים שבהם לא ניתנה הסכמת הלקוח להסרת החיסיון, על בית המשפט להחיל לעניין בקשת העיון מבחנים דומים לאלו הנוגעים להסרת חיסיון עדותם של אנשי מקצוע.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד ליאורה ברקו
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.