בית המשפט המחוזי הבהיר כי כשבבסיס בקשה לתיקון פרוטוקול עומד מעשה לא חוקי כמו הקלטת הדיון ללא היתר, בלתי אפשרי להעניק למבקש סעד ולהוציא חוטא נשכר.
הכלל לפיו אין להקליט דיון ללא ידיעת בית המשפט ואישורו מעוגן בחוק ויושם בפסקה במקרים רבים. לא פעם דחו בתי המשפט בישראל בקשות שונות לתיקון פרוטוקול כשעלה חשד שהדיון הוקלט ללא רשות.
לאחרונה, הותרה לפרסום החלטה מעניינת של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, במסגרת ערעור שהוגש על החלטת בית המשפט למשפחה שלא לאשר תיקון פרוטוקול.
המקרה הדומה אך הייחודי עסק באב שבקשתו להוציא צו הגנה נגד אם שני ילדיו נדחתה, ולאחר מכן הוא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון שנערך בעניין. במסגרת זו הוא פירט מלל רב שלטענתו לא נכלל בפרוטוקול וביקש להוסיפו.
אלא שהשופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל-אביב סבר כי אין אף בן אנוש המסוגל לזכור בעל-פה את הנתונים הרבים שנכללו בבקשת האב. לכן הוא ביקש מהאב הצהרה לגבי האפשרות שהקליט את הדיון אולם האב סירב ונתן תשובה מתחמקת.
בשלב זה חלה התקרבות מחודשת בין ההורים והם החלו טיפול משותף. כתוצאה מכך הסכימה האם להצטרף לבקשה לתיקון הפרוטוקול.
בבקשה החדשה שהוגשה הפעם בהסכמת שני הצדדים נטען כי מאחר שהם מאשרים הדדית כי המלל שפורט בבקשה הראשונה מבטא את מהלך הדיון לאשורו, ולנוכח העובדה כי לא נקבע ברמה העובדתית שהמלל לא נאמר בפועל, הרי שיש לתקן את הפרוטוקול.
ואולם, השופט שקד דחה את הבקשה המוסכמת תוך שקבע כי הימנעות האב מהגשת תצהיר לגבי הקלטת הדיון מבססת את ההנחה כי הוא אכן הקליט את הדיון שלא כדין, ועל כן הפרוטוקול לא יתוקן.
בערעור שהגיש על ההחלטה לבית המשפט המחוזי טען האב כי הוא זקוק לתיקון הפרוטוקול לצורך תמיכה בערעור שהגיש לבית המשפט העליון על החלטת השופט שקד שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים המתנהלים בינו לבין האם.
האב ציין כי למעשה, לשופט שקד היה אינטרס שהדברים שביקש לא יופיעו בפרוטוקול משום שהם מבססים עילה לפסלותו.
עוד לטענת האב, גם העובדה שכיום אשתו מודה שהפרוטוקול לא משקף נכונה את הדיון מחייבת להורות על תיקונו.
סותר את תקנת הציבור
אלא שסגן הנשיא שוחט דחה את הערעור לאחר שהסכים כי הפירוט והדיוק הרב בבקשת האב אכן מעלים חשד מבוסס לכך שמדובר בתוצר של הקלטה סמויה.
השופט הבהיר כי לאב ניתנה הזדמנות להוכיח אחרת באמצעות תצהיר אך הוא בחר להימנע מכך. בנסיבות אלה צדק בית המשפט כשקבע כי הבסיס לבקשה הוא מעשה בלתי חוקי.
השופט הדגיש כי בקשה כזו – שמוגשת בחוסר תום לב – מנוגדת לתקנת הציבור שאחד הביטויים שלה הוא הכלל שלפיו אין לאפשר לחוטא לצאת נשכר.
כלל זה, אגב, זוכה כיום לעיגון מפורש בהצעת חוק דיני ממונות ששוקדים על חקיקתה במסגרת הקודקס האזרחי כבר שנים רבות.
בתוך כך השופט הדגיש כי אפשר לפסול מעשה מטעמי תקנת הציבור גם אם הוא מוסכם על-ידי הצדדים המתדיינים.
נסכם ונאמר כי אין ספק שמדובר בהחלטה אמיצה במיוחד שמעבירה מסר ברור לציבור המתדיינים: שמירת החוק קודמת לרצונם, וגם בקשה לגיטימית ומוסכמת לא תתקבל אם בבסיסה מעשה בלתי חוקי. אז זכרו: צדדים המעוניינים להקליט דיון חייבים לבקש את רשות בית המשפט מראש. בדרך כלל הוא ייעתר לבקשה.
לקריאת ההחלטה ברמ"ש 47118-05-18
עו"ד עדי חן עוסקת ב- דיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין