הבן ועורך הדין זממו להשתלט על נכסי האב - ונתפסו - פסקדין
השופט קבע כי מסמכי ההעברה שעליהם הוחתם האב נולדו מתוך מרמה, הטעיה וניצול ציני - והורה על ביטולם, לרבות פעולות שנעשו בהסתמך עליהם
בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי גבר הוטעה בידי עורך דינו ובנו, אשר פעלו יחד כדי להעביר לאחרון נכסי מקרקעין בשווי ניכר. סגן הנשיאה יהורם שקד ביטל את שני ייפויי הכוח עליהם חתם האב בשנים 2014 ו-2019, לאחר שקבע כי מדובר ב"מקרה עגום ועצוב של מרמה, הטעיה וניצול ציני של אדם מבוגר ולא מתוחכם". הבן חויב לשלם לאביו שכר טרחת עו"ד בסך 150 אלף שקל.
לפי פסק הדין, האב חתם ב-2014 על ייפוי כוח המאפשר לעורך דינו דאז להעביר לבנו חמישה נכסים, רובם בת"א, וב-2019 חתם על מסמך נוסף, שבמסגרתו הומחו לבן גם זכויות בתביעות משפטיות, תוך "חידוד" ההסכמה להעברת נכסי האב ללא תמורה. בשני המסמכים הופיעה הבטחה כללית שלפיה הבן ידאג לאב לעת זקנתו, אך ללא בטוחות ממשיות. בהמשך טען האב כי הוחתם במצוקה נפשית ופיזית, וכי בפועל נמסרה לו "פיסת נייר חסרת ערך" במקום הגנה אמיתית על רכושו.
האב, שיוצג בהליך על-ידי עו"ד דורית בן אברהם ועו"ד רוני שרעבי, טען כי בנו ועורך דינו חברו יחד כדי "לנקות" אותו מנכסיו, וכי לאורך הדרך הובטח לו שוב ושוב שיקבל בטוחות – אך בפועל לא קיבל דבר, למעט צוואה ריקה מתוכן. מנגד טען הבן, באמצעות עו"ד איריס ברנד, שהטענות לקנוניה חסרות שחר, וכי פעל לאורך שנים למימון ההליכים המשפטיים של אביו, תוך הסתמכות על המסמכים ושינוי מצבו לרעה. בתוך כך טען כי אביו חתם על המסמכים מתוך גמירות דעת מלאה.
תמונה מטרידה
אלא שהשופט שקד התרשם אחרת לחלוטין. הוא קבע שנוסח המסמכים מעורר קושי מהותי, משום שאלה העניקו לבן "כוח בלתי סביר" לעשות ברכוש אביו כרצונו, בלי מנגנון אמיתי שמגן על האחרון. לדבריו ההבטחה לדאוג לאב הוצגה כתמורה לעסקה, אך בפועל לא גובתה בכל בטוחה, והבן אף לא התכוון לקיימה. השופט הדגיש כי גם "הבטוחה" שהוצגה בהמשך - הצוואה שערך הבן לטובת אביו - הייתה חסרת ערך ממשי, שכן ניתן לשנותה בכל עת.
פסק הדין מקדיש מקום נרחב גם להתנהלות עורך הדין שייצג את האב באותה תקופה. השופט קבע כי הוא לא פעל לשמירת ענייניו של מרשו, אלא להיפך – קידם את האינטרסים של הבן, ניסח עבורו מסמכים, ואף פעל מאחורי גבו של האב. בין היתר צוין כי הוגשה תביעה "בהסכמה" למינוי אותו עורך דין ככונס נכסים על רכוש האב, מבלי שהאב ידע על כך, וכן כי אושרו לו כספים ניכרים מתוך כספי האב.
השופט לא חסך ביקורת גם מהתנהלותם הדיונית של השניים. הוא קבע כי עדות הבן הייתה מניפולטיבית, רצופת סתירות "ואף חוצה את גבולות האבסורד", וכי עורך הדין התחמק ממתן תשובות, סירב להשיב לשאלות פשוטות ואף מסר עדות שקר. בסופו של יום נקבע כי הוכחה קנוניה בין הבן לעורך הדין, שמטרתה הייתה "לרוקן את התובע מנכסיו".
השופט סיכם שמדובר ב"מקרה עגום ועצוב של מרמה, הטעיה וניצול ציני של אדם מבוגר ולא מתוחכם". לפיכך הוא קבע שייפויי הכוח לטובת הבן יבוטלו ולא יתאפשר לעשות בהם שימוש, כאשר פעולות שנעשו בהסתמך עליהם בעבר – תתבטלנה אף הן. הבן חויב לשלם לאביו שכר טרחת עו"ד בסך 150 אלף שקל.
- ב"כ האב: עו"ד דורית בן אברהם, עו"ד רוני שרעבי
- ב"כ הבן: עו"ד איריס ברנד
לפסק הדין המלא בתיקים תמ"ש 53540-05-21 ואח'
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
