לפסק הדין בעניין מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' עפרה גרטל ואח'
בעתירות שהגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, טענו מנהל מקרקעי ישראל וחברת "גרינטופס", כי הועדה המקומית לתכנון ולבניה- חוף הכרמל העניקה היתרים לבניית מערכות סולאריות לייצור חשמל בישובים שבתחומה בניגוד להוראות המינהל.
עניינן של שתי העתירות, שהוגשו על ידי המינהל וחברת 'גרינטופס', העוסקת בהקמת המערכות הסולאריות לייצור החשמל (טרקרים) הוא בכ-50 היתרי בנייה להקמת הטרקרים, שהנפיקה הועדה המקומית לתכנון ולבניה- חוף הכרמל במהלך שנת 2011 לתושבי ישובים שבתחומה.
בעתירות, שהוגשו כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התושבים ושתי חברות מתחרות לגרינטופס, טענו העותרות, כי הוראת מנהל מקרקעי ישראל מ-2009, המתירה הנפקת היתרי בנייה למתקנים סולאריים על גגות של מבנים (כמו דודי שמש למשל), אינה חלה גם על התקנת טרקרים על הקרקע, ואלו טעונים הסכמה נפרדת של המנהל.
גרינטופס הוסיפה וטענה, כי היא נפגעת באופן ישיר מהנפקת ההיתרים עקב קיומה של מכסה קצובה עבור יצרנים מסוגה, וכי יש לה אינטרס ציבורי בהגשת העתירה נוכח הפרת החוק.
המשיבים כולם טענו, כי דין העתירות להידחות על הסף בשל שיהוי. עוד נטען, כי לגרינטופס אין כל זכות להגיש עתירה, בהיותה מתחרה עסקית של שתי החברות המשיבות, והיא לא נפגעה מהנפקת ההיתרים.
לגוף העתירה נטען, כי ההסכמה הגורפת שניתנה על ידי המינהל להצבת המתקנים על גגות של מבנים, כוללת אף הסכמה להצבת הטרקרים על גבי הקרקע. בנוסף טענו המשיבים, כי גם אם נפלה טעות בפרשנות, הרי שהיא של הועדה המקומית שסברה כי המינהל נתן הסכמתו, ומשהסתמכו על ההיתרים בתום לב, ראוי להותירם על כנם. אחת המשפחות הוסיפה וטענה, כי כבר החלה בבניית הטרקרים והוציאה על כך כ 760 אלף שקל.
הוועדה המקומית לא הייתה מוסמכת
השופטת יעל וילנר קיבלה את העתירה בחלקה. באשר לעתירת המינהל קבעה השופטת כי דינה להידחות הן מפאת השיהוי בהגשתה והן נוכח העובדה, כי התושבים שהתקינו את הטרקרים עשו כן כדין תוך הסתמכות בתום לב על ההיתרים של הוועדה המקומית.
בעניין גרינטופס, קבעה השופטת, כי הקמת הטרקרים אכן טעונה היתר בנייה מיוחד מהמינהל, ומשלא ניתנה הסכמתו לא הייתה רשאית הוועדה המקומית להנפיק את ההיתרים למשיבים.
לפיכך נקבע, כי למעט ההיתר שבהסתמך עליו החלה אחת המשפחות בבניית הטרקרים ונדרשה להוצאות משמעותיות, יתר ההיתרים בטלים.
עם זאת, ועל מנת לאפשר למשיבים לרפא את הפגם שנפל בהיתרי הוועדה, בין השאר נוכח האינטרס הציבורי שבהרחבת ניצול אנרגיית השמש, קבעה כי המשיבים יכולים לפנות למינהל לשם קבלת ההיתרים בתוך ארבעה חודשים מיום מתן פסק הדין.
לבסוף חייבה השופטת את הוועדה המקומית חוף הכרמל לשאת בהוצאות של 10,000 שקל לטובת גרינטופס, ואילו המינהל חויב לשלם לאותה משפחה שכבר החלה בבניית הטרקר- 10,000 שקל.
עו"ד יובל ווילדורף מגיב על פסק הדין:
"מפס"ד המנומק ניתן ללמוד שבית המשפט נותן משקל לא מבוטל לפרוצדורה המנהלית.
בית המשפט בחר לדחות את העתירה כנגד מי מהמשיבים ולו בשל אי עמידה בפרוצדורה המנהלית של מי מהעותרים. נלמד אפוא, שאין להקל ראש בדבקות בפרוצדורות ועמידה בזמנים הנובעים מהם.
כמו כן, נלמד שבית המשפט במקרים ספציפיים על אף חריגה מהפרוצדורות מפעיל את שיקול הדעת שעה שהעדר פגיעה מהותית ומשמעותית במשיבים, ומנגד, אי החוקיות הנטענת, מצדיק להבליג על השיהוי בהגשת העתירה."
ב"כ העותרים: עו"ד י. גינת, עו"ד סיגלית מצא
ב"כ המשיבים: עו"ד ר. גורלי, עו"ד י. גולדברג, עו"ד ש. בורסי
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' עפרה גרטל ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.